חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

שאלות ותשובות

חובת חיסון – עובדי בריאות

בתי הספר למקצועות הרפואה מתנים את התקדמות הסטודנט בקבלת חיסונים על מנת להגן עליו מפני מחלות מדבקות ולהגן על ציבור המטופלים איתם הוא בא במגע.

עם זאת, חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מאפשר לתלמיד או לאיש מקצוע הבריאות לחתום על סירוב קבלת חיסון כפי שמפורט בנספח 5א בעדכון לחוזר מנכ"ל מיום 14 במאי 2014.

כמו כן מציין חוזר מנכ"ל את הסייגים הבאים:

"לעובדי בריאות מסוימים במערכת הבריאות הממשלתית נאסר לבצע פעולות מוגדרות אם לא יקבלו חיסונים מסוימים כלהלן:

  1. חסינות מוכחת נגד דלקת כבד B היא תנאי לביצוע פעולות פולשניות מועדות לחשיפה.
  2. קבלת חיסון Tdap היא תנאי לעבודה עם תינוקות עד גיל שנה.
  3. חסינות נגד חצבת, אדמת, חזרת ואבעבועות רוח היא תנאי לטיפול בחולים מדוכאי חיסון."

חוזר מנכ"ל מדגיש כי קיימת השלכה ביטוחית ונזיקית לאדם שיידבק במחלות שכנגדם מחסנים בזמן עבודתו.

עם זאת, מלבד המקרים המצוינים לעיל, אין בסמכות המוסד הלימודי להתנות את קבלת כל החיסונים כתנאי כניסה או תנאי המשך לתוכנית הלימודים וזאת במידה והתלמיד מוכן לקחת על עצמו את הסיכון בהידבקות במחלות אלו במהלך לימודיו ועבודתו בעתיד.

בפועל, אנו למדים מניסיונם של סטודנטים רבים כי מוסדות הלימודים, בגיבוי משרד הבריאות, מערימים קשיים גדולים ומציגים את הדרישה לקבלת החיסונים כאילו היתה חובה בחוק.

ישנם חיסונים רבים אשר הינם חיסונים אישיים אשר ההתחסנות בהם תגן אך ורק על המחוסן ולא על הסביבה והם: טטנוס, דיפתריה, צהבת A, צהבת B ופוליו מומת ועל כן במידה והתלמיד מסכים לקחת על עצמו את הסיכון להידבקות במחלה ומשחרר את האחריות הביטוחית במקרים אלו מהמוסד הלימודי ו/או הרפואי, אין כל סיבה לסרב לו.

כמו כן, במידה והיתה תגובה שלילית לחיסון בעבר ייתכן וניתן לבקש פטור על בסיס רפואי.

לכל אחת מהמחלות קובע משרד הבריאות רמת נוגדנים אשר נחשבת כמספקת הגנה ועל כן הסטודנט יכול לבצע בדיקה לרמת הנוגדנים. במידה ויש לסטודנט נוגדנים, ייתכן כי רמות אלו יספקו את המוסד הלימודי.

מוסדות רפואיים מתנים עבודה בהם, בקבלת חיסון, לעיתים גם במקרים בהם העבודה אינה כוללת קהל הדורש חיסון זה או אחר על פי חוזר מנכ"ל. לרוב, המוסד הרפואי לא היה פתוח לדיון בנושא עם המועמד. הלך הרוח כיום הוא שכל עוד אין תקדים משפטי בנושא המורה על הפסקת הפליה בקבלה לעבודה עקב סירוב לקבלת חיסון שאינו נדרש על פי חוזר מנכ"ל, בתי החולים ימשיכו לחייב בחיסונים את כל אלו המבקשים לעבוד אצלם במחלקות השונות.

בנוסף, הסתדרות הרופאים הוציאה מכתב עמדה בנושא בשנת 2014 בזו הלשון:

עמדת הלשכה לאתיקה בהר"י היא כי החלת חובת חיסון על צוותים רפואיים ופרסום קבלת החיסון בפני ציבור המטופלים אינם עולים בקנה אחד עם עקרונות האתיקה הרפואית המבקשים לבסס את זכות האדם על גופו והזכות לסודיות רפואית. דרבון האוכלוסייה להתחסן כנגד מחלות מדבקות אין משמעותו נטילת האוטונומיה האישית של הרופאים וביצוע מהלכים חד צדדיים שייאלצו אותם לקבל חיסונים בניגוד לרצונם ו/או להסכמתם.

הדרישה לקבלת חיסון בניגוד לרצונו של עובד, ללא שהדבר הוסכם במפורש בהסכם ההעסקה אשר חתם עליו, אינה חוקית.

במידה והמעסיק דורש קבלת חיסונים  יש לדרוש מן המעסיק לראות את החוק המותיר לו לעשות כן. בהיעדר הוראת שעה או חוק בנושא, דרישה זו אינה חוקית.

שלום רב!

שמנו לב שאתם מוצאים עניין במידע שבאתר וזה משמח אותנו מאוד. אנו מקווים כי המידע מלמד ומסייע בידכם בקבלת החלטה חשובה. משמח אותנו לדעת שהמידע שעמלנו עליו כה רבות מוצא את דרכו אל ליבם של קוראים.

עמותת חסון – למתן מידע על חיסונים הינה ארגון ללא מטרות רווח המקיימת את כל פעילותה מעבודתם של מתנדבים הפועלים מתוך תחושת שליחות עמוקה ואינה מעניקה שכר.

באמצעות תמיכה ונדיבות ליבם של חברים רבים לאורך השנים הצלחנו להשיג השפעה כה רבה על השיח הציבורי בנושא ולתחזק את ההוצאות השוטפות.
האם תוכלו לשקול תרומה כל שהיא, כאשר ינדב לבכם, על מנת לסייע לנו להמשיך במלאכה? – תרומה בכל סכום שהוא משמעותית ביותר ומאפשרת לנו להמשיך בפעילותנו ולהרחיב אותה.

תודה רבה!

הסרת אחריות!

המידע המופיע באתר מיועד להרחבת הידע האישי וההבנה הכללית בלבד. כך תוכלו להיות שותפים פעילים בשמירה על בריאותכם ותתאפשר לכם בחירה מדעת. המידע באתר אינו מהווה חוות דעת רפואית ולא מחליף ייעוץ מקצועי רפואי.

על אף שלעיתים הכתוב מציג גישה מסוימת או דעה של מאן דהוא יש להתייחס אליו בזהירות הנדרשת. אין בכתוב על מנת לפסוק לכלל הציבור או לחלקו. כנהוג בתחום הרפואי, בעת הצורך, יש לפנות לגורם רפואי מקצועי על מנת לקבל אבחון וחוות דעת מקצועית התואמת לנסיבות המקרה ולגופו של עניין.

כל החלטה בנוגע לבריאותכם ראוי שתיעשה לאחר בחינת כלל ההמלצות המקצועיות ומכלול השיקולים השייכים למקרה הספציפי. אנו ממליצים תמיד לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי מרופא מתאים למקרה המדובר.

דילוג לתוכן