את המסמך הבא איתרנו בעקבות התייחסות של ד"ר קארי מודי בנוגע לעיקור נשים באמצעות חיסון טטנוס.
במסמך רשמי של ארגון הבריאות העולמי משנת 1992 תחת השם "דיווח פגישה בין תומכי בריאות האישה למדענים בכדי לסקור את המצב הנוכחי של התפתחות חיסונים לויסות פוריות" נחשף כי:
- נשים בעבר עברו עיקור ללא ידיעתן וגויסו להשתתף בניסויים קליניים מבלי שנתנו לכך הסכמה מדעת.(עמוד 13)
- חיסונים למניעת פוריות ממוקדים ביצירת נוגדנים כנגד הורמון HCG המופרש על ידי הביצית המופרית ,ובכך מונעים מההיריון להתפתח. כדי לעורר את המערכת החיסונית לייצר את הנוגדנים – החיסון מכיל חלקים מהורמון HCG שמורכבים על גבי רעלן הטטנוס או רעלן הדיפתריה. (עמוד 17).
הרעלן גורם למערכת החיסון להתייחס בעוינות גם כלפי הורמון ה-HCG (שבאופן טבעי אינו מעורר תגובה חיסונית) היות והוא משולב יחד עם הרעלן. - הייתה הסכמה על כך שלקיחות חוזרות ונשנות של מנות חיסון למניעת הריון יכולה לגרום להתפתחות תגובה אלרגית לרעלנים אלה.
בנוסף קיימת סכנה של החלפה מכוונת או החלפה בשוגג בין חיסוני הטטנוס/דיפתריה הרגילים בין החיסונים למניעת הריון שגם הם מתבססים על רעלנים אלה (עמוד 18) - סכנות נוספות בשימוש בחיסונים כאמצעי למניעת הריון, כפי שעלו מן הדו"ח:
- לא ניתן לדעת מהי רמת הנוגדנים הנדרשת בכדי למנוע הריון.
- לכל אישה תיתכן תגובה שונה לאותו גירוי חיסוני ולכן בהכרח יהיו נשים שהחיסון שיקבלו יכיל כמות מעבר לנדרש עבורן בכדי להשיג תגובה חיסונית נאותה.
- ייתכן כשל חיסוני שבו רמות הנוגדנים לא יהיו גבוהות מספיק בכדי למנוע הריון ואין מסקנות חד משמעיות לגבי המצב הבריאותי של תינוקות שייוולדו מהריונות כאלה.
- במחקרי שלב 2 שבוצעו היו נשים בהן החיסון מנע הריון במשך 6-11 מחזורי וסת, ונשים אחרות שעבורן החיסון מנע הריון במשך 18-27 מחזורי וסת
- עקרות בלתי הפיכה – נשים עלולות להתחרט על בחירתן להתחסן אך לא יוכלו להרות עד שלא תעבור תקופת החיסוניות (שמשכה אינו מוגדר היטב כאמור).
המסמך הזה הינו מסמך חשוב במיוחד לאור העובדה שהוא מאשר באופן רשמי טענות שעולות פעמים רבות מן הצד הביקורתי לחיסונים והם:
- שימוש בזריקות חיסון על מנת לפגוע בילודה באופן מכוון. שימוש בכלי רפואי שמטרתו, לפחות כפי שנתפסת בתודעה הציבורית, היא לסייע לגוף בריפוי ולקדם בריאות. משמש כעת למטרות הפוכות לחלוטין.
- ביצוע מחקרים על בני אדם ללא קבלת הסכמה מדעת גם כאשר לא מדובר בפרוצדורה שיש בה להציל או לרפא מחלה, אלא מטרה הפוכה של פגיעה מכוונת בפריון.
האם מקרה זה היה חד פעמי או שמא מנהג זה נמשך עד היום? האם ניתן לסמוך על כך שבזריקות חיסון טטנוס ודיפתריה אין מרכיבים העלולים לעקר את בנותינו?
