מערכת הדיווח על פגיעות חיסונים – VAERS

פגיעות מחיסונים

מערכת הדיווח על פגיעות חיסונים – VAERS

בצעד חסר תקדים הודיע ראש עיריית ניו יורק ביל דה בלאזיו כי נציבת הבריאות של עיריית ניו יורק, הטילה בתאריך ה- 9 לאפריל 2019 חובת חיסונים המחייבת את כל התושבים המתגוררים בארבעה איזורי מיקוד של ברוקלין. ההוראה מחייבת את כל האזרחים מגיל 6 חודשים ומעלה לקבל את החיסון לחצבת-חזרת-אדמת (MMR) תוך 48 שעות, במידה ואין להם הוכחה לכך שהם מחוסנים, או פטור רפואי. מי שלא יציית לצו יעמוד בפני ענישה פלילית ואזרחית וקנס של 1000 דולר.

מציאות בה הורים אינם רוצים לחסן את ילדיהם ייתכן וקשורה לממצאים המטרידים של המערכת לדיווח על פגיעות חיסונים בארה”ב.

המערכת לדיווח על פגיעות חיסונים (VAERS) היא מערכת מעקב אמריקנית לאומית לבטיחות חיסונים הנתמכת על ידי רשות המזון והתרופות (FDA) והמרכז לבקרת ומניעת מחלות (CDC). מטרת המערכת היא לזהות סימנים אפשריים לפגיעות הקשורות בחיסונים

סטטיסטיקת הפגיעות של 2018 לפי מערכת VAERS:
60,544 דיווחים
הכוללים:
443 מקרי תמותה
1,267 נכות תמידית
4,414 אישפוזים

ממצאי המערכת לשנת 2018, אשר הוצגו בתוכנית The HighWire של דל ביגטרי בתאריך 4 באפריל 2019 מצביעים על תמונה עגומה למדי.

סטטיסטיקה על פגיעות מחיסונים
מפתיע לראות כי רשויות הבריאות לא מקימות קול צעקה על המספרים הללו אבל כן זועקים לשמיים על כמה מאות מקרים של חצבת מתחילת השנה, מחלת ילדות שאף אחד לא מת ממנה בארה”ב בעשור האחרון, שבוע אחד במיטה ואז חסינות לכל החיים. האם הפאניקה סביב הנושא לא נראית מגוחכת?
אבל זה נהיה עוד הרבה יותר גרוע!
פחות מאחוז אחד של פגיעות החיסונים מדווחות למערכת VAERS, כך שהמספרים שלהם נמוכים בהרבה מהמספרים האמיתיים של פגיעות חיסונים. הסיבה נעוצה בכך שהורים של ילדים נפגעי חיסונים לא יודעים על המערכת, היא לא מפורסמת באופן נרחב, והרופאים מסרבים להודות שלפגיעות יש איזשהו קשר עם החיסונים. האם תוכלו לדמיין מה יהיו המספרים כשהם מוכפלים פי 100, או אפילו 50 או אפילו 10?
הבה נכפיל את המספרים של VAERS  מ 2018 ב 50, ונקבל את התוצאות:
3,027,200 דיווחים!
21,555 מקרי מוות,
63,350 נכות תמידית,
220,700 אישפוזים.
למה שאדם בדעה צלולה יזריק חיסונים שגורמים לתוצאות הללו?
זה מוביל אותנו למקרה של המרכז למניעת ובקרת מחלות ומרפאת הרווארד פילגרים.

המחלקה לבריאות ושירותי אנוש (HHS) נתנה לבית הספר לרפואה של הרווארד מענק של מיליון דולר כדי לעקוב אחרי הדיווחים למערכת הדיווחים על פגיעות חיסונים VAERS במרפאת הרווארד פילגרים במשך שלוש שנים וליצור מערכת דיווח אוטומטית שתחולל מהפיכה במערכת הדיווחים VAERS ותהפוך אותה מ”פאסיבית” ל”אקטיבית.”

על פי הדו”ח: “פגיעות מתרופות וחיסונים הינן שכיחות, אך סובלות מתת דיווח. […] באותו אופן, פחות מ 1% של פגיעות חיסון מדווחות. שיעור דיווח נמוך גורם למניעת או האטת זיהוי של תרופות וחיסונים “בעייתיים” שמסכנים את בריאות הציבור. נדרשות שיטות מעקב חדשות לפגיעות חיסונים ותרופות.”

“למה ה CDC  השתיק את פרוייקט מיליון הדולר של הרווארד שנועד לשדרג את מערכת המעקב שלהם על בטיחות החיסונים?”

האם ייתכן שעם דיווח משופר לחיסונים נגלה שהחיסונים אינם בטוחים ויעילים?

המאמר ממשיך ומציין:

“כאשר ה CDC ממליץ על חיסון ילדים לשימוש נרחב, נוצר עבור יצרן החיסון הזה שוק חופשי מאחריות של 78 מיליון ילדים שבאופן טיפוסי נדרשים לפי החוק לקבל את החיסון.”

המאמר המלא:     

Why Did the CDC Silence the Million Dollar Harvard Project Charged With Upgrading Our Vaccine Safety Surveillance System?

ללא אחריות מצד יצרני החיסונים וכל אלו שמקושרים אליהם, קהל שבוי ומיליארדי דולרים, (אה, אולי זו הסיבה להתנהגות שלהם?) עבור מוצר שנכפה על ילדים. האם יכול להיות משהו טוב יותר עבורם? אין פלא שהם לא רוצים מערכת דיווח טובה אשר תגרום להורים לגלות על הפגיעות הללו ולהפסיק לחסן את הילדים שלהם עם חומרים רעילים.

 

התיאורים של גנדי על תקופתו נותנים פרספקטיבה היסטורית לדיון הנוכחי על בטיחות החיסונים. הקטע הבא לקוח מכתביו של גנדי:

 

“העובדה היא כי רק האינטרס האישי של הרופאים, עומד בפני הביטול של הנוהג הבלתי אנושי הזה [חיסונים]. הפחד לאבד הכנסה גדולה שכרגע נגזרת מהמקור הזה מעוור אותם לרוע הרב שהוא מביא”.
נושאים באתר