הנתונים הראשונים על התפרצות קוביד-19 החלו לזרום בנובמבר ודצמבר של שנת 2019. אולם, נתונים רבים ההולכים ומצטברים מצביעים על כך, שככל הנראה, מחלה כתוצאה מקוביד-19 הייתה פה עוד לפני כן.
מחקר שהתפרסם בנובמבר 2020 בחן את דגימות הדם של כ- 1,000 מטופלים באיטליה עליהם דווח במחקר לסרטן ריאות אשר בוצע לפני פרוץ מגפת הקורונה. החוקרים לקחו דגימות מוקפאות לצורך זיהוי נוגדנים כנגד SARS-COV-2 (קוביד-19). ב- 11% מהדגימות נמצאו נוגדנים כנגד הנגיף, אשר באופן רשמי זוהה באיטליה רק כמה חודשים לאחר מכן. מספר הדגימות הרב ביותר עם נוגדנים כנגד הנגיף נלקחו עוד בפברואר 2019. למעשה, מנתוני המחקר הזה נראה כי נגיף הקורונה הסתובב באוכלוסייה חודשים רבים לפני שזוהה, ומבלי שנרשמו קפיצות גדולות בתמותה באוכלוסייה ביחס לשנים קודמות [1]Giovanni Apolone, Emanuele Montomoli, Alessandro Manenti, Mattia Boeri, Federica Sabia, Inesa Hyseni, Livia Mazzini, Donata Martinuzzi, Laura Cantone, Gianluca Milanese, Stefano Sestini, Paola Suatoni, Alfonso Marchianò, Valentina Bollati, Gabriella Sozzi and Ugo Pastorino. Unexpected detection of SARS-CoV-2 antibodies in the prepandemic period in Italy DOI: 10.1177/0300891620974755
בדיקות PCR
בדיקת PCR במקור פותחה לצורכי מחקר ולא פותחה במקור ככלי אבחנתי ולא ככלי כמותי. כמו כן, השיטה בודקת את הימצאותם של חלקיקים גנטיים ולא את הימצאותו של הנגיף השלם. תוצאה חיובית לאדם אשר אינו חווה תסמינים, אינה מעידה על יכולתו של אותו אדם להדביק אחרים בנגיף [2]https://www.fda.gov/media/134920/download#:~:text=A%20negative%20test%20result%20for,or%20patient%20management%20decisions..
למרות שמדובר בבדיקה שלא באה לבדוק את נוכחות נגיף הקוביד 19 עצמו, ולמרות שהיא אינה נותנת תוצאה מדויקת ב 100%, היא כיום השיטה הטובה ביותר הקיימת ולכן היא נמצאת בשימוש נרחב.
השיטה: נגיף הקוביד 19 הינו נגיף רנ"א ולכן, מבדיקה שנלקחת מנבדק מסוים, מבודדים את רצפי הרנ"א על מנת לנסות ולאתר סימנים של הימצאות הנגיף. השלב הבא הוא יצירת דנ"א מאותם רצפים על מנת לבצע את הגברת הרצף הספציפי המיוחד לנגיף הקוביד 19. במידה והרצף המבוקש נוכח בדגימה, נראה הגברה של אותו רצף והנבדק יקבל תשובה חיובית, שאכן נמצאו חלקי קוביד 19 בדגימה.
ככל שעושים יותר בדיקות באוכלוסייה הכללית, ככה יגלו יותר ויותר אנשים אשר נחשפו לקוביד 19, בין אם הם פיתחו תסמינים או לא. מרבית האנשים אשר נדבקים בנגיף יחוו מחלה קלה עד בינונית ולא יזדקקו לטיפול רפואי [3]https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/hcp/clinical-guidance-management-patients.html.
מסכות
מחקר גדול אשר כלל בתוכו בחינה וסיכום של 65 מחקרים בנושא מסיכות מצא כי המסכות גורמות לנזקים נפשיים ופיזיים. החוקרים כותבים כי מסיכות מכילות כמות גבוהה של חיידקים וגורמי מחלה אשר ננשפים למסכה ומסכנים את העוטה אותה. החוקרים מציינים כי ההשפעות שיש לעליה של פחמן דו חמצני בתוך המסיכה וירידה ברמות החמצן, אינן מטיבים עם העוטה ועלולים לסכן את בריאותו [4]https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC8072811/.
מחקרים שנעשו בזמן מגיפת הסארס ומגיפת השפעת מצאו כי מסיכות אינן תורמות למניעת הדבקה ויש להן השפעה נמוכה עד לא קיימת במניעת הפצת נגיפים לסביבה בשימוש יומיומי בקרב האוכלוסייה הכללית [5]MacIntyre, C.R.; Cauchemez, S.; Dwyer, D.E.; Seale, H.; Cheung, P.; Browne, G.; Fasher, M.; Wood, J.; Gao, Z.; Booy, R.; et al. Face Mask Use and Control of Respiratory Virus Transmission in Households. Emerg. Infect. Dis. 2009, 15, 233–241. [6]Cowling, B.J.; Chan, K.-H.; Fang, V.J.; Cheng, C.K.Y.; Fung, R.O.P.; Wai, W.; Sin, J.; Seto, W.H.; Yung, R.; Chu, D.W.S.; et al. Facemasks and Hand Hygiene to Prevent Influenza Transmission in Households: A Cluster Randomized Trial. Ann. Intern. Med. 2009, 151, 437–446..
החוקרים מציינים כי המסיכות כיום מספקות בעיקר הגנה פסיכולוגית על העוטה אשר חושב כי הוא מוגן מפני הנגיף בעת עטיית המסיכה [7]Cheng, K.K.; Lam, T.H.; Leung, C.C. Wearing Face Masks in the Community during the COVID-19 Pandemic: Altruism and Solidarity. Lancet 2020.
מעולם לא נעשה שימוש נרחב בציבור בלבישת מסכות לפני מגיפת הקורונה. בתחילת המגיפה יצאו ראשי הבריאות וציינו כי אין צורך בלבישת מסיכות, ויש להשאיר את המסיכות לצוותים רפואיים. עם התקדמות המגיפה נכנסו הנחיות ללבישת מסיכות בישראל ובעולם.
לפי ארגון הבריאות העולמי, "אין שום מידע מדעי המאשר שעטיית מסיכה רפואית בציבור על ידי אנשים בריאים, תגן עליהם מפני הידבקות בנגיפים הפוגעים בדרכי הנשימה, לרבות קוביד-19." זאת ועוד, "יש מעט מאד עדויות שעטיית מסיכה רפואית על פניהם של אנשים בריאים בקרבת אנשים חולים, או בהתקהלות גדולה, מספקים הגנה" [8]World Health Organization. (2020). Advice on the use of masks in the context of COVID-19: interim guidance, 6 April 2020. World Health Organization. https://apps.who.int/iris/handle/10665/331693..
על פי הפרקטיקה הקלינית המקובלת בבתי חולים, על מנת שמסיכה תגן על העוטה, על המסיכה להיות סטרילית ויש להחליף אותה בתדירות גבוהה, בעיקר לאחר מגע בעזרת הידיים בחלקי המסיכה. מסיכות כירורגיות יש לזרוק לפח לאחר שימוש אחד. מסיכת בד, יש לכבס לאחר שימוש אחד על מנת לשמור על ניקיונה.
כל שימוש אחר במסיכה כגון מחזור מסיכות חד פעמיות, שמירת מסיכות ברכב או בתיק ללא אחסון נכון בשקית אטומה, שימוש חוזר במסיכה ללא כביסה יומית, הינו שימוש אינו נכון אשר עלול במקום להגן על הציבור, לסכן אותו בהפצת הקוביד 19 [9]https://www.osha.gov/coronavirus/faqs#cloth-face-coverings.
מחקר סטטיסטי בארה"ב מצא כי במדינות אשר עטיית מסיכות חויבה בחוק, מספר הנדבקים לנפש גדול יותר מאשר במדינות אשר אין בהן חוק מסיכות. נתונים אלו מצטברים לנתונים רבים בעולם כי יעילות עטיית המסיכות באוכלוסייה הכללית, מוטלת בספק [10]https://rationalground.com/after-nine-months-we-still-know-masks-dont-work/.
סגרים
השפעות הסגרים נמדדו במחקרים רבים בנושאים שונים.
מחקר נרחב בארה"ב מצא כי מדיניות של סגרים ושלילת זכויות נכשלה בהתמודדות עם קוביד-19, ומדינות בארה״ב שהלכו בגישה קשה יותר של סגרים, הגבלות וחובת חיסונים, קיבלו ציון נכשל בכל הפרמטרים: בתמותה מן המחלה, מצב הכלכלה ומצב החינוך [11]https://www.nber.org/system/files/working_papers/w29928/w29928.pdf.
השפעות חיוביות נמדדו באיכות המים והאויר והראו עליה באיכותם בזמני הסגרים הנרחבים [12]Yunus A.P., Masago Y., Hijioka Y. COVID-19 and surface water quality: improved lake water quality during the lockdown. Sci. Total Environ. 2020;731 [13]Kerimray A., Baimatova N., Ibragimova O.P., Bukenov B., Kenessov B., Plotitsyn P., Karaca F. Assessing air quality changes in large cities during COVID-19 lockdowns: the impacts of traffic-free urban conditions in Almaty. Kazakhstan, Sci. Total Environ. 2020;730.
השפעות קטסטרופליות של הסגרים על האוכלוסייה באו לידי ביטוי בצד הכלכלי [14]Hart O.E., Halden R.U. Computational analysis of SARS-CoV-2/COVID-19 surveillance by wastewater-based epidemiology locally and globally: feasibility, economy, opportunities and challenges. Sci. Total Environ. 2020;730. אנשים רבים איבדו את מקור הכנסתם כאשר האו"ם הכריז כי הניסיונות להוריד את מעגל העוני חזרו לנתוני 2015 עם עליה עצומה במספר המובטלים בעולם [15]https://news.un.org/en/story/2021/06/1093182.
מקורות מידע