לא הוכח שחיסון ה-MMR בטוח יותר מחצבת לילדים בארה"ב

חיסון ה- MMR אל מול תחלואה בחצבת

ארגון "רופאים למען הסכמה מודעת" מפרסם ממצאים מדעיים על חיסון ה-MMR: לא הוכח שחיסון ה-MMR בטוח יותר מחצבת לילדים בארה"ב.

הארגון ללא מטרות רווח שבסיסו בקליפורניה, רופאים למען הסכמה מודעת (PIC), מפרסם חומר לימודי שמטרתו לעזור לרופאים והורים להעריך את הסיכונים של מחלת החצבת לעומת הסיכונים של החיסון הכולל חצבת (MMR). החומר, שמורכב ממידע מהמרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) והמרכז הלאומי לסטטיסטיקת בריאות, נועד לספק כלי לימודי וידידותי למשתמש. 

אנשים רבים אינם מודעים לכך שהסיכון למות או לסבול מפגיעה כרונית מחצבת בארה"ב היה נמוך מאד עוד לפני הצגת החיסון לחצבת ב-1963, אומרת ד"ר שירה מילר, מייסדת ונשיאת PIC. לכן, מחקרים לבטיחות החיסון חייבים להראות שהסיכון למות או לסבול מנזק כרוני מחיסון ה-MMR נמוך יותר.

בסוף שנות ה-50 ובתחילת שנות ה-60, ממש לפני שהתוכנית לחיסון המוני לחצבת הוצגה, הסיכוי למות מחצבת היה 1 ל-10000 (0.01%). עם זאת, הציבור באופן כללי לא היה מודע למספרים הללו, מאחר וה-CDC פרסם את שעור התמותה בהתבסס על מספר המקרים המדווחים בלבד. מאחר ומשוער שכ-90% ממקרי החצבת אינם מדווחים ל-CDC בשל מתינות המחלה, השיעור שפורסם לציבור הוא למעשה גבוה יותר פי 10 ממה שנמצא באוכלוסייה הכללית.

החומר הלימודי של PIC, שכולל הצהרת מידע על המחלה (DIS) והצהרת סיכון של החיסון (VRS), מספק מידע על כלל מקרי החצבת (כולל אלו שדווחו ואלו שלא דווחו ל-CDC), ומידע זמין על סיכוני ה-MMR. מידע זה מאפשר חישוב תועלת/סיכון מושכל יותר. המסמכים, שעברו סקירת עמיתים וביקורת על ידי מספר קלינאים ומומחים לסטטיסטיקה.

הצהרת המידע על המחלה (DIS) מכילה בין השאר את הנתונים הבאים:

• בין 1900 ל-1963 ירד שעור התמותה מחצבת מ 13.3 לכל 100,000 מקרים ל-0.2 לכל 100,000 מקרים כתוצאה משיפור בתנאי המחייה, תזונה וטיפול רפואי כלומר ירידה של 98%.
• במדינות מתפתחות מחסור בוויטמין A הוא הסיבה העיקרית לתמותה מחצבת, במיוחד באזורים מוכי עוני. בארה"ב ומדינות מפותחות אחרות, 75-92% ממקרי החצבת המגיעים לאשפוז מדגימים רמה נמוכה של ויטמין A.
• ב-1963, ממש לפני הצגת התוכנית לחיסון המוני נגד חצבת, התמותה מחצבת עמדה על 1 ל-10,000 (0.01%), 1 ל-20,000 (0.005%) מקרי חצבת הסתבכו לדלקת מוח, 1 ל-80,000 (0.00125%) הסתיימו בנכות תמידית ו-7 מכל 1000 (0.7%) מקרי חצבת נזדקקו לאשפוז.
• מקרי המוות מחצבת לפני החיסון לילדים מתחת לגיל 10 עמד על 0.9 לכל 10,000 חולים, נמוך יותר ממקרי המוות מרצח, סרטן, מוות בעריסה, תאונות ומומים מלידה. לא ניתן להשוות שיעור זה לשיעור התמותה מהמחלה בהעדר נתונים על שיעורי התמותה מהחיסון עצמו.

 הצהרת סיכון החיסון (VRS) מכילה בין השאר את הנתונים הבאים:

• ה-CDC מצהיר שתגובה אלרגית חמורה לחיסון מתרחשת אחת למיליון מנות. בעיות חמורות אחרות כוללות חירשות, פרכוסים לטווח ארוך, תרדמת, אבדן הכרה, נזק מוחי תמידי ומוות. אמנם ה-CDC מצהיר שתופעות אלו הן נדירות, אך המספרים המדויקים אינם ידועים. בנוסף, היצרן מצהיר בעלון המידע כי לא נבדק האם החיסון יכול לגרום לסרטן או לפגוע בפוריות.
• בכל שנה מדווחים כ-40 מקרי מוות ופגיעה קשה מהחיסון למערכת הדיווח על פגיעות חיסונים (VAERS), אך מאחר וזוהי מערכת דיווח פסיבית, ההערכה היא שהדיווחים אליה משקפים רק חלק קטן מהתגובות לחיסונים, לפי הצהרת ה-CDC. רק כאחוז מתופעות הלוואי הקשות מדווחות.
• המבדקים הקליניים לבדיקת בטיחות החיסונים נעשים, לפי הצהרת ה-CDC, על כמה אלפי נבדקים ונמשכים לא יותר מכמה שנים. מאחר ומקרי המוות מחצבת מתרחשים אחד ל-10,000 מקרים ושעור הפגיעה הקשה הוא סביב 1 ל-80,000 מקרים, ברור שכמה אלפי נבדקים לא יספקו הוכחה מספקת שחיסון החצבת גורם לפחות מקרי מוות ופגיעה קשה מאשר מחלת החצבת עצמה.
• מחקרים אפידמיולוגים עלולים להיות מוטים על ידי גורמים שונים, לכן בעייתי להסתמך עליהם בהערכת שעור הסיכונים בחיסון. למשל, במחקר דני שבדק קשר בין חיסון ה-MMR לתופעות לוואי קשות, הנתונים הגולמיים עברו התאמות כדי לנטרל גורמים מטים, אך מאחר ואין כל הוכחה שהגורמים שהותאמו אכן היו מטים את התוצאות, המחקר לא הוציא מכלל חשבון את האפשרות שהחיסון הגדיל את הסיכון לתופעות לוואי ב-77%, ולכן לא שלל את האפשרות שהחיסון עלול לגרום למוות פי ארבע ממחלת החצבת – מקרה אחד ל-2400. הפער הגדול בין הנתונים הגולמיים לנתונים המותאמים לא מאפשר הכרעה על סמך התוצאה. לפיכך, אפילו מחקרים אפידמיולוגים גדולים לא יכולים להוכיח שהחיסון גורם לפחות מקרי מוות ופגיעות קשות בהשוואה למחלת החצבת עצמה.
• סקירת ארגון הקוקריין מצא ליקויים במחקרי הבטיחות של חיסון ה-MMR, גם לפני וגם אחרי שיווק החיסון.
• מאחר ושעור הנזק החמור ממחלת החצבת, במיוחד אצל חולים עם רמה נאותה של ויטמין A, כל כך נמוך, המחקרים הזמינים לא מספיקים כדי להוכיח שהחיסון גורם פחות מוות ופגיעה קשה מאשר מחלת החצבת.

 כשמחליטים האם תרופה היא בטוחה, הסטנדרט הוא הסיכון מהמחלה שמנסים לטפל בה או למנוע אותה, אומרת ד"ר מילר. עם החיסונים, יש לעקוב אחרי אותה פרוצדורה כדי להחליט מהו הסטנדרט הבטוח. דרך החומר הלימודי שלנו, אנו מראים שלא הוכח שהסיכון למוות או פגיעה כרונית מחיסון ה-MMR הוא פחות מזה של החצבת. זה גורם חשוב בקבלת ההחלטה הבריאותית, הן אישית והן ציבורית.

רופאים למען החלטה מודעת הוא ארגון חינוכי עצמאי ללא כוונת רווח 501 (c)(3) המסור להבטחת הסכמה מודעת בחיסונים.