| סיכום נקודות עיקריות | ||
| מחלת החצבת לא היוותה גורם סיכון משמעותי ותוארה כמחלה קלה לטיפול עם סיכוי נדיר ביותר למוות – לפני תחילת השימוש בחיסונים | ||
| הסיכוי למות מחצבת, לפני עידן החיסונים: 0.000279% | ||
| חמישים שנות חיסון העלו את הסיכון למוות מחצבת פי 10 והפכו מחלת ילדות למחלה מסוכנת יותר | ||
| בישראל, ללא חיסונים, הסיכוי לחלות בחצבת נמוך מאד: 0.4% | ||
| הסיכוי למות ממחלת החצבת, זניח: 0.001%. ללא חיסונים | ||
התפרצויות חצבת בשנים האחרונות פותחות מהדורות חדשות בארץ ובעולם.
החל מההתפרצות בארה"ב בתחילת 2015, ועד התפרצות החצבת בישראל ואירופה בשנים 2017-2019, מקבל הציבור רושם כי מדובר במחלה קטלנית עם התפרצויות של מאות אלפי מקרים וסכנה ממשית לתמותה נרחבת. האצבע המאשימה מכוונת לרוב לאותן אוכלוסיות לא מחוסנות.
במאמר זה נבחן את העובדות אל מול השמועות הרבות.
מה הצית את האש?
מקור הסערה התקשורתית בארה"ב בכ-50 מקרי חצבת שנתגלו בילדים אשר ביקרו בדיסנילנד בתחילת ינואר 2015. בסה"כ, דווחו כ-200 מקרים של חצבת בקרב ילדים ומבוגרים מכמה מדינות, כאשר טקסס הייתה מוקד לריבוי מקרים. נמצא כי כל החולים שלהם בוצעה בדיקת מעבדה לזיהוי זן הנגיף מתמודדים עם נגיף מזן "B3" (כאשר החיסון מכוון לזן מסוג "A"). [1]CDC, Genetic Analysis of Measles Viruses
גם בהתפרצות החצבת באירופה ובישראל בשנת 2018, זן B3 היה אחד הזנים הדומיננטיים[2]WHO, Global Measles and Rubella Update October 2018, p. 30.
מדוע זה חשוב? כי חיסון החצבת אינו מנטרל ביעילות את כל זני החצבת. יעילותו במניעת מחלת החצבת הנגרמת מזן ה- B3 עומדת על כ- 32% בלבד [3]Fatemi Nasab GS, et al., Comparison of neutralizing antibody titers against outbreak-associated measles genotypes (D4, H1 and B3) in Iran., Pathog Dis. 2016 Nov;74(8). pii: ftw089. Epub 2016 Oct 18..
מחלת החצבת
חצבת הנה מחלה זיהומית מערכתית מדבקת מאד הנגרמת ע"י נגיף Morbilivirus. המחלה עוברת באמצעות טיפות ממערכת הנשימה. תקופת ההדבקה: מארבעה ימים לפני ועד ארבעה ימים אחרי הופעת הפריחה על העור. לפני פיתוח החיסון, הייתה החצבת נפוצה בכל העולם כאשר 90% מכלל האנשים רכשו הגנה ממנה לכל החיים. המחלה עדיין קיימת בכל העולם, במיוחד במדינות מתפתחות. ארגון הבריאות העולמי מעריך שבשנת 2008 מתו מחצבת 164,000 איש, בכל העולם [4]The CDC's Pink Book chapter on Measles.
תסמיני המחלה הם שיעול, נזלת או דלקת הלחמית. הסימן האופייני ביותר למחלת החצבת הן נקודות קופליק (נראות כגרגרים לבנים על רקע ורדרד), המופיעות יום-יומיים לפני הפריחה ויום-יומיים לאחר הפריחה. הפריחה, הנמשכת 5-6 ימים, מתחילה באזור הצוואר ומתפשטת לפנים ולאחר כשלושה ימים לשאר הגוף עד הגפיים העור[5]The CDC Pink Book chapter on Measles.
רשויות הבריאות בארה"ב, תיארו בשנת 1967 את מחלת החצבת כמחלה בעלת חומרה מתונה בלבד עם סיבוכים נדירים [6]Sencer, Dull, Langmuir, Epidemiologic Basis for Eradication of Measles in 1967, Vol. 82, No. 3, March 1967. הסיכוי לתמותה מחצבת בעולם המערבי בעידן שלפני החיסונים עמד על 0.017%, סיכוי נמוך בהרבה מהסיכוי לתמותה ממחלת לב (0.559%), מסכרת (0.022%) ומתאונת דרכים (0.063%) [7]The CDC's Pink Book chapter on Measles [8]U.S. Statistics, Mortality, Death by Major Causes, http://www.infoplease.com/ipa/A0005124.html.
| הסיכוי למות ממחלת חצבת, לפני עידן החיסונים, עמד על 0.000279% |
| מחלות לב | 0.559% |
| סרטן | 0.194% |
| מחלות בדרכי הנשימה התחתונות | 0.012% |
| סכרת | 0.022% |
| תאונות | 0.063% |
| התאבדויות | 0.012% |
יעילות החיסון
מחלת החצבת מופיעה באוכלוסיות בעלות שיעור כיסוי חיסוני גבוה מאד. בישראל דווחו 2,756 מקרים בשנת 1970, 4,795 מקרים בשנת 1975, 7,864 מקרים בשנת 1982, 3,005 מקרים בשנת 1985, 1,951 מקרים בשנת 1986, 1,555 מקרים בשנת 1994 ו- 1841 מקרים בשנים 2018-2019, כאשר כמעט בכל שנה מדווחים מאות מקרים. "התפרצויות" הדיווחים באמצעי התקשורת לא באמת מדווחים על תופעה חריגה בקנה מידה ארצי, אלא על כיסי התפרצויות אזוריים.
| בישראל, ללא חיסוני חצבת, הסיכוי לחלות בחצבת נמוך מאד: 0.4%. הסיכוי למות ממחלת החצבת, זניח: 0.001%. ללא חיסונים |
הגיוני להניח שלפחות בחלק מהמקרים ההתפרצויות מתחילות בכיסים בלתי מחוסנים באוכלוסייה, אך זהו אינו תמיד המצב. בהתפרצות החצבת אשר החלה בשנת 2017 בישראל, המקור להתפרצות היה אדם המחוסן ב- 3 מנות חיסון כנגד חצבת [9]https://www.cdc.gov/mmwr/volumes/67/wr/mm6742a4.htm.
התפרצויות דומות באוכלוסיות מחוסנות דווחו בספרות הרפואית [10]Hersh BS, Markowitz LE, Hoffman RE, Hoff DR, Doran MJ, Fleishman JC, Preblud SR, Orenstein WA. A measles outbreak at a college with a prematriculation immunization requirement. Am J Public Health. 1991 Mar;81(3):360-4. [11]Davis RM, Whitman ED, Orenstein WA, Preblud SR, Markowitz LE, Hinman AR. A persistent outbreak of measles despite appropriate prevention and control measures. Am J Epidemiol. 1987 Sep;126(3):438-49 [12]Gustafson TL, Lievens AW, Brunell PA, Moellenberg RG, Buttery CM, Sehulster LM. Measles outbreak in a fully immunized secondary-school population. N Engl J Med. 1987 Mar 26;316(13):771-4. [13]Wang Z, Yan R, He H, Li Q, Chen G, Yang S, Chen E, Difficulties in eliminating measles and controlling rubella and mumps: a cross-sectional study of a first measles and rubella vaccination and a second measles, mumps, and rubella vaccination. PLoS One. 2014 Feb 20;9(2):e89361 [14]Ma C, Hao L, Zhang Y, Su Q, Rodewald L, An Z, Yu W, Ma J, Wen N, Wang H, Liang X, Wang H, Yang W, Li L, Luo H, Monitoring progress towards the elimination of measles in China: an analysis of measles surveillance data. Bull World Health Organ. 2014 May 1;92(5):340-7.
רמות הנוגדנים הנוצרות כתוצאה ממתן שתי מנות חיסון כנגד חצבת, הינן נמוכות מהרמות הנרשמות כתוצאה מהתחלואה במחלה עצמה. הדבר משפיע על יעילות החיסון מצד אחד ועל העברה נמוכה של נוגדנים אימהיים בתקופת ההיריון, לעובר, מהצד השני. רמת הגנה מוחלשת זו אצל תינוקות עד גיל שנה משפיעה על יכולתם להידבק במחלה בתקופה זו (בניגוד לתקופות עברו בו האם חלתה בחצבת בילדותה ותינוקות היו מוגנים מפני המחלה עקב העברת נוגדנים חזקים מהאם בזמן ההריון) [15]The CDC’s Pink Book chapter on Measles.
| חמישים שנות חיסון נגד חצבת העלו את הסיכון למוות מחצבת פי 10 והפכו מחלת ילדות למחלה מסוכנת יותר |
הדבר בעייתי במיוחד עבור מדוכאי מערכת החיסון אשר בעקבות חשיפה לחולה חצבת מקבלים עירוי המכיל נוגדנים כנגד המחלה. הנוגדנים האלו מופקים מתורמים, אשר מקבלים מנת חיסון נוספת על מנת להעלות את רמות הנוגדנים בגופם. החוקרים גילו להפתעתם כי רמה זו מגיעה לרמה קריטית, בה כמות הנוגדנים המתקבלת בעקבות החיסון לא תוכל להגן על אדם בעל מערכת חיסונית מדוכאת [16] Modrof J, Tille B, Farcet MR, McVey J, Schreiner JA, Borders CM, Gudino M, Fitzgerald P, Simon TL, Kreil TR. Measles Virus Neutralizing Antibodies in Intravenous Immunoglobulins: Is an Increase by Revaccination of Plasma Donors Possible? J Infect Dis. 2017 Nov 15;216(8):977-980 [17]LeBaron CW, Beeler J, Sullivan BJ, Forghani B, Bi D, Beck C, Audet S, Gargiullo P. Persistence of measles antibodies after 2 doses of measles vaccine in a postelimination environment. Arch Pediatr Adolesc Med. 2007 Mar;161(3):294-301.
לצד נושא היעילות ישנו את נושא הבטיחות, אשר נדון בהרחבה בפרק על חיסון החצבת [[פוסט פנימי: 44]]
סיכום
גלי הסערה והפחד מניבים ציד מכשפות של ממש, לרבות הצעות לנקיטת אמצעים משפטיים כנגד הורים אשר מבקשים שלא לחסן את ילדיהם. לצד זה הלך הרוח כיום הוא באיסור התבטאות ביקורתית על החיסון ויצירת פחד בציבור הרחב מפני מחלה שעד לפני מספר עשורים הייתה מחלת ילדים נפוצה ובלתי מפחידה.
היות ורשויות הבריאות יצרו בעיה עם הכנסת חיסון זה לשגרת החיסונים, אשר בעקבותיה תינוקות כיום אינם מוגנים מפני המחלה בשל העברה אימהית נמוכה של נוגדנים, מיהרו רשויות הבריאות להכניס את המלצתם לחיסון תינוקות מגיל 6 חודשים כנגד חצבת-חזרת-אדמת במצבים בהם יוצאים לחו"ל. מדובר בהחלטה שרירותית אשר אינה מגובה במחקר או בהמלצות היצרנים, אשר מגדירים את השימוש בחיסון מגיל 12 חודשים ומעלה (או 9 חודשים ומעלה עבור חיסון של אחד היצרנים).
חצבת הייתה ונשארה חצבת, ואופי המחלה או חומרתה לא השתנו בעשורים האחרונים. יצירת הבהלה סביב המחלה מטרתה היא אחת, העלתה אחוז המתחסנים ודחיפה לכיוון של חיוב חיסונים בחוק.
מקורות מידע