האמת מאחורי המושג "חסינות העדר"
המונח "חסינות העדר" הוטבע לפני שנים רבות, ב-1932, והוא מתייחס לאלו אשר חלו במחלה הטבעית. הבה נבדיל עתה בין חסינות העדר הטבעית, המצוינת לעיל, לבין חסינות עדר 'רפואית' (אצל אלו אשר חוסנו).
חסינות העדר הטבעית: חסינות במקרה הזה משמעותה "מוגן".
מקרה זה מתרחש כאשר הפרט נדבק במחלה באופן טבעי ופיתח חסינות טבעית. חסינות זו היא לכל החיים.
תחלואה במחלות זיהומיות אלו, גורמת להתפתחות נוגדנים אשר נמצאים בגוף למשך כל חיי האדם. בצורה זו, אימהות מעבירות לתינוקן הגנה חיסונית מפני מחלות זיהומיות מדבקות למשך חודשי חייו הראשונים, זמן קריטי עבור תינוק. נוגדנים חזקים עוברים דרך השליה בזמן ההיריון לעובר. ככל שמערכת החיסון של התינוק מתפתחת, היא "משתלטת" ומייצרת הגנה עצמית מפני המחלות לאחר תחלואה במחלות הטבעיות.
חסינות עדר רפואית: חסינות במקרה הזה משמעותה "קבלת חיסון".
חיסון אמור לגרום להיווצרות נוגדנים אשר דועכים במהירות, רובם דועכים בטווח של שנתיים ועד 12 שנים לאחר קבלת החיסון, ולאחר מכן יש צורך להמשיך ולהתחסן שוב ושוב. הנוגדנים אצל אם אשר קיבלה חיסון, ואשר לא עברה מחלה טבעית, חלשים או לעתים אינם קיימים כלל, מצב אשר גורם לתינוק להיות חשוף למחלות אשר עלולות לסכן אותו.
כלומר, תינוק בחודשי חייו הראשונים (גיל לידה עד גיל חצי שנה), הוא בעל הגנה מופחתת עד לא קיימת במצב שבו האם חוסנה ולא חלתה במחלה באופן טבעי.
דבר נוסף בנוגע לחסינות עדר רפואית הוא "כמה יעילים החיסונים"?
מרבית החיסונים אינם מספקים הגנת עדר. קחו למשל את החיסון לצהבת B הניתן ביום הלידה. נגיף הצהבת B עובר בקיום יחסי מין או בעירוי דם נגוע (אוכלוסיה בסיכון היא נרקומנים למשל). אין שום קשר לחסינות העדר. ישנם עוד הרבה חיסונים ברשימה הזו.
ב-1932, לפני הכנסת החיסונים למשחק, חסינות העדר היתה מיוחסת לתחלואה טבעית ונטען כי רק 55% מהאוכלוסיה צריכים לחלות במחלה על מנת להגן מתחלואה על שארית האוכלוסיה. בתקופה ההיא, הגיל הממוצע להידבקות במחלות ילדים, היה בתקופת הילדות המוקדמת. אימהות העבירו נוגדנים לתינוקותיהן, האוכלוסיה הבוגרת היתה מוגנת מפני המחלה בשל תחלואה בעבר, ותינוקות היו מוגנים כפי שהוסבר לעיל, תודות לנוגדנים אשר הועברו אליהם בתקופת ההיריון.
עכשיו, הבא נתבונן בכמה מחלות אשר יש להן חיסון ועל המציאות של חסינות העדר בעידן של ימינו.
חזרת,
מחלה זיהומית מדבקת, אשר עלולה לגרום לירידה בספירת זרע בקרב נערים לאחר בשלות מינית ובמבוגרים. נראה כי החיסון, כחלק מה-MMR (חזרת-חצבת-אדמת), אינו עומד בציפיות. ישנן כל כך הרבה התפרצויות באוכלוסיות מחוסנות מאד, חלקן אפילו ב 100%. האם שמענו על כך? לא? אני תוהה למה. ייתכן ולא רוצים שנדע שהחיסון אינו מספק את הגנת העדר. ניתן לקרוא את המחקרים על חזרת בקישור הבא
שעלת:
בזן השעלת התפתחו מוטציות בגלל החיסון. זו עובדה מדעית ידועה
החיסון הנוכחי אינו מגן מפני הזן המוטנט והתפרצויות של שעלת באוכלוסיות מחוסנות באחוזים גבוהים, הנו דבר שבשגרה. האם זה אומר שיש עוד חיסונים בדרך?
אין חסינות העדר: לא רק שהחיסון כנגד שעלת אינו מונע הדבקה, נמצא כי מחוסנים הם נשאים שקטים של המחלה, המפיצים את החיידק לסביבתם ובכך מסכנים את האוכלוסיה אשר המחלה מסוכנת עבורה (תינוקות מתחת לגיל שנה). כך שאם אם לתינוק מתחסנת לשעלת, היא עלולה להידבק במחלה, לא לדעת שנדבקה, ולהדביק את התינוק שלה. במקרה הזה, המחוסנים הם מעבירי המחלה המשמעותיים באוכלוסיה!
המחלה ממשיכה להתקיים בשל כישלון החיסון עצמו- ולא בגלל הבלתי מחוסנים, זאת על פי דבריה של ד"ר מריל נאס לבית המחוקקים של מיין
אבעבועות רוח:
מתוך העלון לצרכן של חיסון ה ProQuad®, החיסון נגד חצבת-חזרת-אדמת-אבעבועות רוח, חיסון חי-מוחלש:
מקבלי החיסון צריכים להימנע, ככל הניתן, ממגע עם אנשים בסיכון (מדוכאי מערכת חיסונית) לפרק זמן של 6 שבועות לאחר קבלת החיסון. אתם מכירים אזהרה כזו? אתם מכירים מישהו שקיבל הזהרה כזו?
למען האמת, הרבה ילדים מחוסנים נדבקים בכל זאת באבעבועות רוח. היכן חסינות העדר כאן? או יעילות באופן כללי?
חצבת:
חצבת היתה בעבר מחלה מתונה, אשר תוארה כך בכל עיתוני הרפואה בעידן שלפני כניסת החיסון. במדינות עולם שלישי, בעקבות תזונה לקויה והיעדר שירותי תברואה הולמים, המחלה נחשבת כקטלנית. הפחד הנזרע לגבי חצבת, בעולם המערבי של ימינו, אינו ברור ונראה כי הוא קיים רק בגלל שיש חיסון.
במחוז רוקלנד במדינת ניו יורק, בעקבות מספר מקרי חצבת, הוחלט כי ילדים בריאים אך שאינם מחוסנים, לא יוכלו להיכנס לבתי הספר, חנויות, מסעדות ובכלל מקומות ציבוריים וזאת למשך 30 יום.
"ילדים בלתי מחוסנים מנודים מן המרחב הציבורי למשך 30 יום במחוז רוקלנד".
הורים רבים הפגינו כנגד ההחלטה אשר לבסוף בוטלה בעקבות התערבות בית המשפט של המחוז.
תחשבו על זה, מבוגרים אשר לא חוסנו לאחרונה וחוסנו רק בתקופת ילדותם, הם בעלי פוטנציאל להידבקות בחצבת! כיצד נעשו הילדים למגן האנושי של החברה?
אנו יודעים כי מרבית החיסונים מתפוגגים בממוצע תוך 12 שנים. אפילו ד"ר סטנלי פלוטקין, מומחה חיסונים אשר עובד בתעשיית החיסונים, העיד כך תחת שבועה בבית המשפט. אז למה רק ילדים מודרים מן המרחב הציבורי?
כישלון חיסוני משני:
קורה כאשר אדם אכן מפתח נוגדנים כנגד המחלה כתגובה לחיסון, אבל רמות הנוגדנים יורדות במהירות רבה יותר מהמצופה. מצד שני, נוגדנים כנגד כמעט כל החיסונים הניתנים, דועכים עם הזמן, גם לאחר קבלת מנות דחף, כך שכישלון חיסוני משני בהקשר של התפרצויות בקרב אוכלוסיות מחוסנות, הנו דבר נפוץ".
האם אין זה אבסורד לדעת כי אלו שמתחסנים יכולים להשיל את הנגיף/חיידק מהחיסון לסביבתם ובכך להדביק אחרים' ובכל זאת הוחלט לחסן את כולם על מנת ליצור מעגל חיסוני? לי נראה כי הלוגיקה שגויה לחלוטין. בנוסף, אלו שחולים בחצבת אבל מרגישים טוב, יכולים ללכת חופשי ברחובות במחוז רוקלנד כי אף אחד לא נידה אותם! זה מגוחך!
לחיסונים יש כל כך הרבה צדדים שליליים, למה הציבור מפחד מהמחלות אשר לא הטרידו אף אחד עד לפני כמה עשרות שנים, מחלות שהתחלואה בהם נתנה הגנה חיסונית לכל החיים. לא יהיה זה הגיוני יותר לחלות במחלות אלו, שבוע במיטה בגיל צעיר, מאשר לדחוף לילדינו חומרים רעילים שוב ושוב, חומרים שמעולם לא נבדקו לבטיחות וגורמים לנזק? עושה רושם שזו רק עוד דרך של ארגון הבריאות האמריקאי (WHO), אשר טען שהבלתי מחוסנים הם האיום התשיעי בגודלו על בריאות הציבור, להרחיק את האצבע המאשימה מהם על היעילות הנמוכה של החיסונים אשר אינם מספקים את חסינות העדר ובדרך לשלוט על אנשים.
כמה עובדות:
1. אנשים מחוסנים עלולים להפיץ את המחלה לסביבה (במקרה של חיסונים חיים מוחלשים וחיסון השעלת).
2. חיסונים אינם בהכרח מגנים על המחוסן מפני המחלה אך הם כן יכולים לגרום להתפתחותן של מחלות כרוניות.
3. התחלואה במחלות ילדים הנה בעלת יתרונות בריאותיים רבים.
4. אנשים מחוסנים עלולים לחלות כתוצאה מהחיסון במחלה אליה חוסנו.
5. זקנים כיום הם בסיכון גדול יותר לתחלואה בשל דעיכת יעילות החיסונים והיחלשות המערכת החיסונית שלהם.
6. כ- 10% מהאנשים אשר מתחסנים, ובחלק מהחיסונים אף יותר מכך, אינם מוגנים מפני המחלה למרות החיסון.
7. תינוקות רכים הם בעלי סיכון גבוה יותר להידבקות במחלות ילדים בשל היחלשות החסינות של אימהותיהם אשר אינן מספקות להם מערכת הגנה חיסונית חזקה.
לסיכום
אנו רואים כי תינוקות הנולדים לאמהות אשר רכשו הגנה חיסונית לחצבת בעקבות חיסון, מעבירות רמות נוגדנים נמוכות לתינוקן וגורמות בכך להגנה החיסונית על התינוק להיות נמוכה עד לא קיימת, דבר החושף אותו למחלות ילדים בתקופה אשר מחלות אלו עלולות להיות מסוכנות עבורו.
חיסון אנשים אשר יהוו נשאים שקטים של שעלת, גורמת לסכנה גדולה מאד עבור תינוקות קטנים. חיסונים אשר אמורים להגן על המחוסן מפני המחלה, פשוט לא מבצעים את עבודתם.
תוכלו לראות בקישור הזה כמה התפרצויות של חצבת, חזרת ושעלת קרו בקרב אוכלוסיות המחוסנות באופן מלא.
כתמיד, אל תיקחו את המילה שלי כמילה חקוקה בסלע. כנסו לאתר וקראו את הפוסטים הקודמים שלי על מנת לקרוא עוד על המידע המצוין פה. את ההחלטה שלכם לגבי חיסונים תעשו מתוך ידע ולא מפני שאמרו בתקשורת או שרופא או אחות ייעצו לכם. בקשו את העלון לצרכן של החיסון וקראו את תופעות הלוואי הרשומות בו, שלא תהיו מופתעים לאחר מכן.
היו מודעים, אלו הילדים שלכם.