האם החיסונים מיגרו את המחלות הזיהומיות?
בחינה מפוכחת של הראיות
מאת רומן ביסנטריאניק וד"ר סוזן האמפריז, המועצה הרפואית הבינלאומית בנושא חיסונים
מתורגם ומתומצת מתוך המקור."מסוכן להכניס את הציבור אל מאחורי הקלעים. הוא בקלות מתפקח ואז כועס עליך, כי זו הייתה אשליה שאהב".
– וו סומרסט מוהם
קריאת ספרי היסטוריה רפואית מעלה כמעט תמיד את הרושם כי במהלך המאה ה- 19 וגם לתוך המאה ה- 20, השתוללו מגפות אלימות שקטלו אינספור בני אדם, אשר נעלמו בעקבות חיסונים. אמונה זו חלחלה בחברה כעובדה קיימת אשר עד היום, מרביתם מחזיקים בתפיסה דומה. ההערכה היום גורסת כי אלמלא חיסוני הילדות, יחזרו המחלות ושיעור התמותה בילדים, יעלה. [1]Irwin W. Sherman, Twelve Diseases That Changed Our World, 2007, p. 66..
אחת המחלות המדוברות הינה מחלת השעלת אשר ד"ר פול אופיט, מציין בספרו 'בחירות קטלניות'. אופיט מתאר כ-7,000 מקרי מוות מדי שנה, כמעט כולם בילדים צעירים, בעידן של טרום החיסון. לטענתו, כיום בעקבות חיסון השעלת, פחות מ-30 ילדים מתים מדי שנה מהמחלה[2]Paul A. Offit, MD, Deadly Choices—How the Anti-Vaccine Movement Threatens Us All, 2011, p. xii.. המחקר מתאר כי לאחר כניסת חיסון השעלת (DTP) ירדו מחקרי התמותה לכ- 10 בשנה כתוצאה משעלת. [3]James D. Cherry, MD MSc; Philip A. Brunell, MD; Gerald S. Golden, MD; and David T. Karzon, MD, "Report on the Task Force on Pertussis and Pertussis Immunization—1988," Pediatrics, June 1988, vol. 81, no. 6, Part 2, p. 939..
טענות אלו, הנשמעות משכנעות מאד, אינן נתמכות בראיות אשר קיימות באופן נרחב בספרות הרפואית.
טרום כניסת השימוש בחיסון כנגד שעלת בארה"ב, צנח שיעור התמותה מן המחלה ביותר מ- 90%. [4]Historical Statistics of the United States Colonial Times to 1970 Part 1, Bureau of the Census, 1975, pp. 77..
אחת המגמות החוזרות על עצמן בנתוני התמותה ממחלות זיהומיות היא כי ישנה ירידה מתמדת בתמותה מתחילת המאה ה- 20. המגמה הזו מקבלת חיזוק מנתונים אשר נאספו באנגליה מתחילת המאה ה- 20, ומראים את חוסר הרלוונטיות של החיסונים. שיעור התמותה באנגליה ירד ביותר מ- 98% בשנות החמישים, לפני שהחל השימוש הלאומי בחיסון ה-DPT.
הנתונים למעשה מראים כי שיעור התמותה ממחלות זיהומיות היה גבוה במהלך המאה ה-19 וירד עד לאמצע המאה ה-20 לכמעט אפס.
במקרה של חצבת, שיעור מקרי המוות צנח בכמעט 100%.
ניתוח הנתונים מראה שהחזרה על הטענה כי חיסונים היו המפתח לירידה במקרי מוות ממחלות זיהומיות, הינה מופרכת מעיקרה. שיעור מקרי המוות ירד בעשרות מונים לפני החיסונים, מגמה אשר נצפתה גם למחלות אשר להן אין חיסון כמו מחלת השנית (סקרלטינה) ומחלות זיהומיות אחרות, אשר גם בהן מקרי המוות ירדו כמעט לאפס.
למרבה הצער, אמונה מוטעית זו גורמת לאנשים לבטוח בחיסון כדרך היחידה להתמודד עם מחלות זיהומיות, כאשר ברור שגורמים אחרים הביאו להפחתת התמותה. גורמים אלה היו שיפור ההיגיינה, התברואה, התזונה, חוקי העבודה, החשמל, הכלרת המים, הקירור, הפיסטור, והיבטים רבים אחרים, שהיום אנו לוקחים כמובנים מאליהם, כחלק מהחיים המודרניים. מעט מאוד מהשיפור בשיעור התמותה, היה קשור ברפואה. דו"ח מ-1977 העריך כי במקרה הטוב, ניתן לייחס רק כ-3% מהירידה בתמותה ממחלות זיהומיות לטיפול רפואי מודרני[5]John B. McKinlay and Sonja M. McKinlay, "The Questionable Contribution of Medical Measures to the Decline of Mortality in the United States in the Twentieth Century," The Milbank Memorial Fund Quarterly, Health and Society, vol. 55, no. 3, summer 1977, p. 425.
הדגש היום על יותר ויותר חיסונים מושתת בחלקו על חשיבה מושרשת זו. קיימת התעלמות מן העובדה שמספר מקרי המוות ממחלות זיהומיות ירד באופן משמעותי לפני כניסת החיסונים והאנטיביוטיקה לשווקים. משגה זה במחקר, יצר מצב שבו יכולנו ללמוד על דרך טובה יותר לשלוט בכל הזיהומים בצורה מקיפה יותר אך במקום, עד עצם היום הזה אנו נכשלים בלמידת השיעור הזה מההיסטוריה. הפתרונות שהובילו לירידה של 99% בתמותה זכו להתעלמות, כשכל הדגש ניתן לאחוז הבודד האחרון, שהיה עלול להתרחש בכל מקרה – גם ללא חיסון.
תוכנית החיסונים היום בנויה על הירידה בשכיחות המחלה לאחר חיסון, עם דגש על ירידה בתמותה. החשיבה היא שמיגור המחלה בעזרת חיסונים, מונע סכנת מוות. זו נראית גישה סבירה.
אם כך, מדוע ישנן מחלות שנושא שזה כלל אינו מתקיים בהן?
מחלת השעלת. ב -1979 שוודיה הפסיקה את השימוש בחיסון DTP בטענה שהוא לא היה יעיל ואף יתכן כי אינו בטוח לשימוש. החשש, כמובן, היה שעם שיעורי חיסון נמוכים יותר, שיעור התמותה יגדל. מכתב משנת 1995 מויקטוריה רומנוס, המכון השוודי לבקרת מחלות זיהומיות, העלה כי מספר מקרי המוות משעלת, נותר קרוב לאפס. המספרים מראים כי הסיכוי לתמותה משעלת בשוודיה בתקופה בה לא ניתן החיסון, עמד על כ-1 ל- 13,000,000. [6]Letter from Victoria Romanus, MD, PhD, Department of Epidemiology Swedish Institute of Infectious Disease Control, Stockholm Sweden, August 25, 1995..
גם באנגליה נצפתה מגמה דומה כאשר אחוז הכיסוי החיסוני כנגד שעלת ירד ל- 30-40% בשל חששות הציבור מבעיות בטיחות. למרות שההנחה הייתה שתהיה עלייה במספר מקרי המוות כתוצאה מהירידה בהתחסנות, מספר מקרי המוות כתוצאה משעלת ירדו דווקא בתקופה זו[7]Record of Mortality in England and Wales for 95 Years as Provided by the Office of National Statistics, 1997; Health Protection Agency Table: Notification of Deaths, England and Wales, 1970–2008..
גם כיום, למרות אחוז כיסוי חיסוני גבוה מאד באוכלוסייה, שעלת הינה מחלה אשר מופיעה שוב ושוב גם, וייתכן ובעיקר, בקרב מחוסנים.
חצבת. יש לזכור כי עד 1963, כמעט אף אחד לא מת ממחלת החצבת. במהלך שנה זו, בכל ניו אינגלנד, היו רק חמישה מקרי מוות שיוחסו לחצבת[8]Vital Statistics of the United States 1963, Vol. II—Mortality, Part A, pp. 1–18, 1–19, 1–21.. למעשה, שכיחות מקרי מוות מאסתמה באותה שנה, היו גבוהים פי 56 מאשר מחצבת.
החיסון כנגד חצבת נכנס לשימוש בשנת 1963 והוביל לירידה בשכיחות המחלה.
בתחילה הכיל החיסון נגיפים מומתים אך התברר כעלול לגרום לדלקת ריאות ולדלקת המוח (אנצפלופתיה) [9]Vincent A. Fulginiti, MD; Jerry J. Eller, MD; Allan W. Downie, MD; and C. Henry Kempe, MD, "Altered Reactivity to Measles Virus: Atypical Measles in Children Previously Immunized with Inactivated Measles Virus Vaccines," Journal of the American Medical Association, vol. 202, no. 12, December 18, 1967, p. 1080.. החיסון המומת הוחלף במוחלש בעקבות כך[10]"Measles Vaccine Effective in Test—Injections with Live Virus Protect 100 Per Cent of Children in Epidemics," New York Times, September 14, 1961.. אבל היו גם בעיות משמעותיות עם החיסונים החיים, שלא נחלשו מאוד והפיקו פריחה "שונה" של חצבת בכמחצית מן המתחסנים – בעצם מספר שווה ערך למקרי חצבת. 48% מהאנשים פיתחו פריחה ו 83% פיתחו חום גבוה בעקבות החיסון.
החיסון כנגד חצבת הוביל לירידה בשכיחות המחלה, תוצאה רצויה לרשויות הבריאות. בשנות ה-60 היה נהוג לחשוב שמנת חיסון אחת תגן עליך לכל חיים ללא תופעות לוואי חמורות, מה שמאוחר יותר התברר כלא נכון.
בשנות ה- 60 הועלו הטענות כי אם מספר מסוים של ילדים יתחסנו כנגד המחלה, היא תמוגר[11]Jane E. Brody, "Measles Will Be Nearly Ended by '67, U.S. Health Aides Say," New York Times, May 24, 1966..
כעשור לאחר הצהרה זו ועד היום, החצבת עדיין כאן למרות אחוזי כיסוי חיסוני גבוהים מאד.
בואו ניקח רגע צעד אחורה ונסתכל על מהות החיסון. חיסון נוצר על מנת לגרום לגוף לייצר נוגדנים כנגד מחלה מסוימת. התאוריה אומרת שגירוי הנוגדנים יוצר זיכרון של המחלה ולכן בפעם הבאה שהמחוסן ייתקל בה, גופו יתגבר בקלות על גורם המחלה. זה סיפור נחמד ופשוט, שקל לזכור.
להאמין שאנו מבינים את המערכת החיסונית, רק משום שאנו מכירים את המילה "נוגדנים", זה כמו לחשוב שאנו יודעים כיצד עובדת מכונית, רק משום שאנו רואים שיש לה גלגלים. המערכת החיסונית היא ישות מורכבת ביותר, המורכבת מסוגים רבים של תאים שונים, שכל אחד מהם מפריש לסביבה חומרים שונים. הגוף משתמש בחומרים אלו אשר מושפעים מגיל, מתח נפשי, מצב תזונתי, איכות סביבה וכן שורה שלמה של גורמים שעדיין אינם מובנים לגמרי. למעשה, יש הרבה על מערכת החיסון שאיננו יודעים[12]B. Goldman, "The Bodyguard: Tapping the Immune System's Secrets," Stanford Medicine, summer 2011..
נוגדנים הינם רק חלק קטן מהמערכת. מעניין לראות כי ילדים אשר להם לקות והם חסרים את התאים המפיקים נוגדנים, חווים למשל את מחלת החצבת בצורה דומה לילדים עם תאים המייצרים נוגדנים. עוד מעניין לדעת כי ילדים אלו לא נוטים להדבקה חוזרת של חצבת[13]P. J. Lachmann, "Immunopathology of Measles," Proceedings Royal Society of Medicine, vol. 67, November 1974, p. 1120.[14] Measles as an Index of Immunological Function," The Lancet, September 14, 1968, p. 611.. למעשה, הפגם הזה בפרדיגמת הגנת הנוגדנים הפשטנית, הוא "גילוי מביך".
ותזונה? כיצד תזונה משחקת תפקיד במחלה? בשנות ה-20 התגלה ויטמין ה- A שכונה הוויטמין הנוגד זיהומים. לו בעצמו, יש השפעה עצומה על מקרי מוות מחצבת. במהלך שנות ה-90, פחתה התמותה במדינות עניות ב- 60-90%, באמצעות ויטמין A, בקרב חולי חצבת שהגיעו לאשפוז.
מחקרים רבים הראו כי מינונים גבוהים של ויטמין A, הניתנים לחולי חצבת מאושפזים, היו קשורים בירידה של כ-60% בסיכון למוות בכלל ובירידה של כ-90% בקרב תינוקות… מתן ויטמין A לילדים שפיתחו דלקת ריאות לפני או במהלך השהות בבית החולים הפחית את התמותה בכ-70% בהשוואה לילדים בקבוצת ביקורת[15]. Wafaie W. Fawzi, MD; Thomas C. Chalmers, MD; M. Guillermo Herrera, MD; and Frederick Mosteller, PhD, "Vitamin A Supplementation and Child Mortality: A Meta-Analysis," Journal of the American Medical Association, February 17, 1993, p. 901..
גם ויטמין C נחקר בהקשר הזה כאשר הוא נמצא כיעיל במניעת הדבקה בחצבת כאשר הוא ניתן בהזרקה לווריד או לשריר, במינונים גבוהים (לא פחות מ- 1,000 מ"ג כל שש שעות) [16]Fred R. Klenner, MD, "The Treatment of Poliomyelitis and Other Virus Diseases with Vitamin C," Southern Medicine & Surgery, July 1949..
אם לתזונה וגורמים אחרים, יש השפעה גדולה על החצבת, מדוע הם נעדרים מן הדיון הרפואי? נראה כי הדגש הוא תמיד על הליך רפואי אחד, מאוד רווחי – החיסון.
גורם מרכזי נוסף שיש לשקול הוא, שחיסון נגד חצבת אינו מייצר חסינות לכל החיים, בעוד שתחלואה טבעית של חצבת, כן. הדרך היחידה להישאר מחוסנים בעזרת חסינות מלאכותית, באמצעות חיסונים, היא להתחסן מספר פעמים במהלך החיים. עדיין לא ראינו כיצד החיסון ישפיע לאחר כמה דורות של אנשים, שחוסנו אך ורק באופן מלאכותי. עם זאת, נראה כי בעתיד התפרצויות יהפכו נפוצות יותר[17].J. M. Heffernan and M. J. Keeling, "Implications of Vaccination and Waning Immunity," Proceedings of the Royal Society B, vol. 276, 2009..
העתיד עם כך עשוי להיות קודר יותר, כפי שנדון במחקר מ-1984 המתאר מצב שבו עד 2050, האוכלוסייה תהיה רגישה יותר לחצבת מאשר בתקופה שלפני המצאת החיסון. אז האם יצרנו פצצת זמן מתקתקת עם חסינות דועכת? האם יהיו למעשה מגיפות חצבת גדולות יותר בעתיד? אם אכן יהיו, התגובה תהיה, ככל הנראה, וכפי שקרתה בהתפרצות של 2018-2019, היא להאשים את הבלתי מחוסנים ולאחר מכן לאכוף יותר חיסונים על קבוצות גיל שונות[18]D. L. Levy, "The Future of Measles in Highly Immunized Populations: A Modeling Approach," American Journal of Epidemiology, vol. 120, no. 1, July 1984, pp. 39–48. .
כיום ישנם קבוצות אשר מבקשות להוקיע כל מי שמטיל ספק בחיסונים.
אלו קבוצות אשר באופן עיוור, מתייחסות לכל עמדה שמרנית כאל בשורה דתית. אנשים אלו ימשיכו במסע הצלב שלהם לתמיכה בחיסונים בכל מחיר ויתקפו כל דבר שעלול לערער את קוצר הראייה שלהם. לו היה לאנשים הללו רצון ללמוד את האמת, אולי הם היו מציצים מתחת לכיסוי של המחלות המדבקות והחיסונים, ולומדים קצת יותר. תארו לעצמכם מה הם ימצאו בתא המטען!
מקורות מידע