| סיכום נקודות עיקריות | ||
| לפני כניסת החיסון לכלל הילודים בישראל היו אפס מקרים של הדבקה מאם נשאית במהלך לידה לתינוק | ||
| השוואת התחלואה למדינות אחרות: יותר חיסונים – יותר תחלואה! | ||
| עשור של חיסונים בישראל ובארה"ב: אין הפחתה משמעותית בתחלואה | ||
| חיסון לאחר הלידה: סיכוי של פי שניים למחלת חום עד כדי מתן אנטיביוטיקה | ||
| ההחלטה לחסן את כלל הילודים ולא רק קבוצות סיכון נשענת בעיקר על שיקולים כלכליים | ||
| בין תופעות הלוואי הנדירות אשר נקשרו עם החיסון: טרשת נפוצה, זאבת, הפרעות התנהגות, דלקת פרקים, תסמונת ג'יליאן ברה, פגיעה בתפקודי כבד | ||
שם המחלה
דלקת כבד נגיפית מסוג B / Hepatitis B / Serum Hepatitis B
סוג החיסונים המכילים אנטיגן למחלה
Hep B/ חיסון "המשושה" (DTaP-IPV+HiB+HPB) / HepA+HepB / חיסון סביל HBIG.
תיאור המחלה
דלקת נגיפית מסוג B (צהבת B) באוכלוסייה זוהתה לראשונה ע"י היפוקרטס כבר במאה החמישית לפנה"ס. המקרים הראשונים המתועדים של צהבת B הופיעו בשנת 1883 בגרמניה בקרב עובדי מספנות, לאחר חיסון האבעבועות השחורות. האבחנה בין צהבת מסוג A לבין צהבת B נעשתה בשנות 1940 [1]The CDC’s Pink Book chapter on HepB.
הדבקה בצהבת B נרשמה בתחילת המאה הקודמת כתוצאה משימוש במחטים מזוהמות. בד בבד עם האימוץ והעלייה בשימוש חומרי הדברה בארה"ב לאחר מלחה"ע השנייה, זוהתה עליה מקבילה בתחלואה בצהבת B [2]Rachel Carson, Silent Spring, קשר שקיבל חיזוק במחקרים נוספים [3]Ezzat et al, Associations of pesticides, HCV, HBV, and hepatocellular carcinoma in Egypt, Int J Hyg Environ Health. 2005;208(5):329-39 [4]Krzystyniak et al, Increased susceptibility to mouse hepatitis virus 3 of peritoneal macrophages exposed to dieldrin, Toxicology and Applied Pharmacology Volume 80, Issue 3, 30 September 1985, Pages 397-408 [5]Douglas et al., An Industrial Outbreak of Toxic Hepatitis Due to Methylenedianiline, N Engl J Med 1974; 291:278-282 [6]Mukhtarov, Detection rate of organochlorine pesticides and viral hepatitis B markers in patients with pulmonary tuberculosis, Probl Tuberk. 1998;(1):50-1. הדם מהווה גורם חשוב בהעברת הנגיף.
האדם הינו הנשא היחידי של נגיף זה [7]The CDC’s Pink Book chapter on HepB.
נגיף צהבת B גורם לזיהום אקוטי וכרוני של הכבד אשר עלול להתדרדר לשחמת הכבד. כ- 80% ממקרי סרטן הכבד (hepatocellular carcinoma) הינם נשאים של נגיף הצהבת מסוג B [8]The CDC’s Pink Book chapter on HepB.
תקופת הדגירה של הנגיף נמשכת בין 60 ל 150 ימים (בממוצע 90 ימים). התסמינים השכיחים של מחלת הצהבת דומים בכל הסוגים וכוללים: בשלב הראשון (3-10 ימים): חולשה כללית , בחילה, הקאות, חום, כאב ראש, פריחה עורית, כאבי שרירים ומפרקים, שתן כהה וכאב באזור הימני עליון של הבטן. בשלב השני (1-3 שבועות): גוון עור צהבהב, צואה בהירה/אפורה, רגישות באזור הכבד, כבד מוגדל. בשלב ההחלמה, העשוי להימשך שבועות עד חודשים, תורגשנה חולשה ועייפות, בשעה שהתסמינים האחרים ייעלמו [9]The CDC’s Pink Book chapter on HepB.
הידבקות במחלה
הנגיף עובר באמצעות נוזלי גוף של נשא או חולה כרוני, בעיקר בדם. נוזלים נוספים להדבקה הם רוק וזרע. הרוק עלול להעביר את הנגיף בנשיכה, אך לא ידועה הדבקה כתוצאה מנשיקה או חשיפה אחרת לרוק. לא נראה שהנגיף עובר באמצעות דמעות, זיעה, שתן, צואה או רסיסי טיפות (התעטשות, שיעול). אמצעי ההדבקה הנפוץ ביותר הינו יחסי מין. אמצעי העברה נוספים, נפוצים הרבה פחות, כוללים מזרקים נגועים, קעקועים, ניקוב חורים באוזן/פירסינג, אקופונקטורה, ציוד רפואי נגוע, דרך ריריות פה ועין. 70%-90% מילודים לאימהות נשאיות יידבקו בנגיף (העברה אנכית) [10]The CDC’s Pink Book chapter on HepB.
אבחון המחלה
על מנת לקבוע בוודאות זיהום בצהבת מסוג B יש לבצע בדיקות דם במעבדה. רמה של 10 mIU/mL של anti-HBs בדם נחשבת לרמה המספקת הגנה. HBsAg מלמד על רמת חלקיקי נגיף בדם (סיכוי לקיום מחלה). בדיקה זו ניתן לבצע בטווח השבועות 1-12 ממועד החשיפה לנגיף [11]The CDC’s Pink Book chapter on HepB.
שכיחות המחלה
כ- 350 מיליון איש בעולם, על פי ההערכות, נושאים את הנגיף באופן כרוני. להערכת ארגון הבריאות העולמי, למעלה מ 600,000 ברחבי העולם מתו ממחלות כבד הקשורות עם צהבת B, בשנת 2002 [12]The CDC’s Pink Book chapter on HepB.
תפוצת הנגיף גבוהה יותר (בקרב 8%-15% מהאוכלוסייה) בסין, מרבית ארצות אפריקה, דרום-מזרח אסיה, חלק מהמזרח התיכון ובאגן האמזונס. בארה"ב, מערב אירופה, אוסטרליה וישראל, תפוצת הנגיף נמוכה: המחלה נפוצה בעיקר בקרב מבוגרים ורק 0.1%-0.5% מהאוכלוסייה נשאים של הנגיף, עם סיכוי של פחות מ 20% לזיהום בצהבת B במהלך החיים [13]The CDC’s Pink Book chapter on HepB.
תסמיני המחלה יופיעו בד"כ בקרב מבוגרים. כ 50% מהמבוגרים במצב אקוטי של המחלה לא יפגינו תסמינים. בקרב ילדים ופעוטות בד"כ המחלה אינה מלווה בתסמינים כלשהם. מרבית המבוגרים יחלימו לגמרי מהמחלה וייהנו מהגנה מפני זיהום עתידי. 1%-2% מהמבוגרים יחוו מחלה קשה המתפתחת במהירות עם סיכויי תמותה הנעים בין 63%-93% (כ 250 מקרי מוות בארה"ב בשנה). בארה"ב, מתים כ 3,000-4,000 איש בשנה כתוצאה משחמת הכבד וכ- 1,000-1,500 מתים מסרטן הכבד, סיבוכים אפשריים של המחלה [14]The CDC’s Pink Book chapter on HepB.
כ 5% מזיהומי הצהבת האקוטיים יתפתחו לנשאות כרונית, כאשר הסיכוי לכך יורד עם הגיל (80% סיכוי אם הזיהום האקוטי היה בגיל 1-6 חודשים, 50% עבור גיל 7-12 חודשים, 30% סיכוי בגיל 1-4 שנים, 10% סיכוי בלבד בגילאי 5+ ועבור מבוגרים הסיכוי הוא 5%). כ 90% מהפעוטות אשר הודבקו בנגיף מאימם בשעת הלידה (הדבקה אנכית) יהפכו לנשאים כרוניים של הנגיף. מרבית הנשאים לא יהיו מודעים לכך, אך הם יוכלו להדביק אחרים בנגיף. מרבית התחלואה והתמותה מצהבת B קשורים עם זיהום כרוני. לנשאים סיכוי של כ 25% למות מוקדם יותר בשל מחלות הקשורות לכבד. לנשאים סיכוי של פי 12 עד פי 300 לפתח סרטן כבד [15]The CDC’s Pink Book chapter on HepB.
בשנות השמונים נרשמה עליה תלולה בשיעור התחלואה בצהבת B בארה"ב, עד לכדי 26,000 מקרים מדווחים בשנה. בשנת 1996 ירדה רמת התחלואה לראשונה אל מתחת ל 10,000 מקרים בשנה. ירידה גדולה נוספת, בעיקר בקרב ילדים ומבוגרים, נרשמה בין השנים 1990-2004, במקביל לעליה בשיעור הכיסוי החיסוני. בשנת 2009 דווחו 3,405 מקרים של צהבת B. ההערכה כי מספר המקרים המדווחים מהווים חלק קטן ממספר המקרים האמיתי. מעריכים כי 1-1.25 מיליון נשאים בארה"ב, עם כ 5,000-8,000 נשאים כרוניים המתווספים מדי שנה. בשנת 2005, שיעור התחלואה בצהבת B הגבוה ביותר נרשם בקרב מבוגרים בגילאי 25-45. 79% מהנדבקים החדשים בנגיף צהבת B נרשמו בקרב
אנשים בקבוצות סיכון:
יחסי מין ללא הגנה ושימוש בסמים באמצעות מזרקים. 5% מההידבקויות נרשמו בשל חשיפה לציוד נגוע (בבתי חולים, טיולים וכד') [16]The CDC’s Pink Book chapter on HepB.
אמצעים למניעת הדבקה בנגיף
הסיכון להדבקה בנגיף קשור לאורח החיים, עבודה וסביבה. הימנעות ממגע עם נוזלי גוף של נשא או חולה, בעיקר דם וזרע. הימנעות מקיום יחסי מין עם נשא או חולה, אי שימוש במזרקים משומשים או ביצוע ופעולות חודרות עור כגון קעקועים וכד' יקטינו את הסיכוי להידבקות בנגיף.
הקבוצות בעלות הסיכון הגבוה ביותר לתחלואה כוללות:
פליטים ומהגרים מאזורי תחלואה גבוהה, מאושפזים במוסדות לחולי נפש, נרקומנים, משתמשי בתרופות לא חוקיות המוחדרות אל מתחת לעור, הומוסקסואלים פעילים, חולים המחוברים למכונת דיאליזה ובני משפחה לנשאי הנגיף. קבוצות בעלות סיכון בינוני לתחלואה כוללות: אסירים (גברים), עובדי רפואה הבאים במגע עם דם, עובדי מוסדות לחולי נפש ובעלי שותפים רבים ליחסי מין.
הקבוצות בעלות הסיכון הנמוך ביותר לתחלואה כוללות:
אנשים העוסקים ברפואה ללא מגע עם דם או מגע מועט. ומבוגרים בריאים.
נעשה ניסיון למניעת הדבקה גם באמצעות החיסון, בתחילה לתינוקות בקבוצת סיכון (לאימהות נשאיות) ולקבוצות סיכון נוספות.
במדינות מסוימות הוסיפו לאחר מכן חיסונים לכלל התינוקות והמתבגרים.
אמצעי טיפול בחולה
אין טיפול ספציפי במקרה של מחלה אקוטית, למעט תמיכה בחולה. הטיפול במקרים של מחלה כרונית הוא תרופתי, עם יעילות של 25%-50%. מאחר וההדבקה נעשית באמצעות נוזלי הגוף (בעיקר דם), יש לנקוט אמצעי זהירות עם חולים (אקוטיים וכרוניים) על מנת שלא יסכנו אחרים [17]The CDC’s Pink Book chapter on HepB.
תיאור התפתחות חיסון צהבת B
חיסון ראשון נגד צהבת B אושר ונכנס לשימוש בארה"ב בשנת 1981. החיסון הכיל נגיפים חיים (מוחלשים) שנלקחו מדם של אדם נגוע, ולכן נשא סיכון להעברת המחלה. השימוש בחיסון זה הופסק בשנת 1992. שני חיסונים חדשים, אשר יוצרו בטכניקה של החדרת גן חלבון הנגיף לתאי שמרים (ולא הכילו נגיפים חיים של הנגיף), אושרו לשימוש בשנים 1986 ו 1989 בהתאמה [18]The CDC’s Pink Book chapter on HepB.
יעילות חיסון צהבת B
העלייה התלולה בתחלואה בשנות השמונים התרחשה דווקא לאחר מתן הרישוי לחיסון (החי) בארה"ב. בין הגורמים שהביאו לירידה בתחלואה בשנות התשעים: ירידה בתחלואה בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים וירידה בקרב משתמשי סמים באמצעות מזרקים, כתוצאה ממסע הסברה להפחתת התחלואה. לדברי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב, שיפור הכיסוי החיסוני בתקופה זו הביא לירידה גדולה מאד בתחלואה, בעיקר בקרב ילדים ומבוגרים [19]The CDC’s Pink Book chapter on HepB.
לדברי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב, לאחר שלוש מנות חיסון נגד צהבת B, למעלה מ 90% מהמבוגרים הבריאים ולמעלה מ 95% מהפעוטות, ילדים ומתבגרים (עד גיל 19) מפתחים רמת נוגדנים בדם הנחשבת כמעניקה הגנה (יעילות מחקרית). יוצאים מהכלל הם פגים השוקלים פחות מ 2 ק"ג, מבוגרים מעל גיל 40, גברים, מעשנים, בעלי משקל עודף ובעלי חסר במערכת החיסונית – קבוצות אלו לא מגיבות לחיסון ביעילות גבוהה [20]The CDC’s Pink Book chapter on HepB.
| מספר מנות חיסון | פעוטות | מתבגרים ומבוגרים |
|---|---|---|
| 1 | 40%-16% | 30%-20% |
| 2 | 95%-80% | 80%-75% |
| 3 | 100%-98% | 95%-90% |
עוד מציין המרכז לבקרת מחלות ומניעתן כי למרות שרמות הנוגדנים בדם יורדות עם השנים, ההגנה מפני תחלואה בשעת חשיפה (יעילות קלינית) נשארת למשך למעלה מעשרים שנים. נשאות הנגיף בקרב מחוסנים נרשמה לעיתים רחוקות.
בקרב מחוסנים שאינם מגיבים לחיסון (לא נמדדת רמת נוגדנים מספקת בדמם כחודש-חודשיים לאחר תום סדרת מנות החיסון), המלצת הרשויות היא לחזור על סדרת חיסונים נוספת – סה"כ 6 מנות חיסון, בתקווה לתגובה טובה יותר [21]The CDC’s Pink Book chapter on HepB.
למרות המלצות הרשויות, לאחר סקירה של שני מחקרים רחבי היקף אשר בדקו את היקף התחלואה בארה"ב בין השנים 1976-1994, הסיקו החוקרים: "בדיקת משתתפים בשני מחקרים לאומיים מראה שלא נצפתה ירידה משמעותית בתחלואה בדלקת כבד נגיפית מסוג B, למרות זמינות החיסון " [22]Geraldine et al., Prevalence of Hepatitis B Virus Infection in the United States: The National Health and Nutrition Examination Surveys, 1976 Through 1994, Am J Public Health. 1999;89:14-18.
נשאות בזמן הריון
המלצת רשויות הבריאות לילודים לאימהות נשאיות היא לקבל חיסון פעיל (חיסון הצהבת הרגיל) והן את החיסון הסביל (נוגדנים) בתוך 12 שעות מהלידה. המלצה זו תקפה גם לפגים, עם אפשרות לדחיית המנה הראשונה לגיל חודש [23]The CDC’s Pink Book chapter on HepB. קבלת חיסון פעיל בלבד (HBV) אינו הטיפול הנכון עבור תינוקות הנמצאים בסיכון להידבקות.
מחקר ישראלי אשר בדק את יעילות החיסון במניעת הדבקה בין אם לתינוק מצא כי למרות מתן מנת חיסון עם הלידה, שיעורי הנשאות במדינת ישראל לא השתנו מאז 1977 (15 שנה לפני כניסת החיסון לתוכנית החיסונים) וכי עדיין קיימת הדבקה מאם נשאית לתינוקה למרות מתן של חיסון פעיל ביום הלידה. אחוז הנשאים במגזר הערבי עומד על 3.9% לעומת 1.59% במגזר היהודי. החוקרים מצאו נתונים דומים לנתוני הספרות בהם רק מתן של חיסון פעיל וחיסון סביל (נוגדנים) לתינוקות שאימהותיהן נשאיות, מנעו באחוזים גבוהים את ההדבקה של היילוד, קרי, מתן חיסון פעיל (החיסון הניתן בשגרה לכלל הילודים), נמצא בעל יעילות נמוכה מאד עד לא קיימת במניעת הדבקה מאם נשאית לתינוק [24]Michaiel R1, Margalit RC, Shteyer E, Ashur Y, Safadi R., Vertical HBV transmission in Jerusalem in the vaccine era, Harefuah. 2012 Dec;151(12):671-4, 722, 721..
נראה שהתקוות להגנת מחוסנים לאורך שנים התבדו: מחקר מדצמבר 2012 אשר בדק את נוכחותם של נוגדנים כנגד צהבת B בבני נוער אשר חוסנו בילדותם מצא כי בגופם של בני נוער בגילאי ה- 15 לא נמצאו רמות נוגדנים מספקות כנגד צהבת B, דבר המצביע על דעיכה משמעותית ברמות הנוגדנים לאחר מספר שנים ממועד החיסון [25]Wu TW, Lin HH, Wang LY.Chronic hepatitis B infection in adolescents who received primary infantile vaccination.Hepatology. 2013 57(1):37-45..
את מי מומלץ לחסן?
קבוצת הסיכון הטבעית בקרב ילודים הם אותם ילודים לאם נשאית. מאחר ושיעורי הנשאות בארה"ב נעים בין 0.1%-0.5% מהאוכלוסייה (בישראל 0.88% לפני תחילת השימוש בחיסון [26]Bogomolski-Yahalom et al., Prevalence of HBsAg carriers in native and immigrant pregnant female populations in Israel and passive/active vaccination against HBV of newborns at risk, J Med Virol. 1991 Aug;34(4):217-22 ),
נראה כי יש היגיון רפואי לבדוק את כל היולדות לנשאות, ולחסן רק את הילודים של אותן אימהות נשאיות, בנוסף לקבוצות סיכון אחרות בקרב מבוגרים, כמו הומוסקסואלים ונרקומנים. ההתמקדות בהגנה על אוכלוסיות בסיכון היא האסטרטגיה הנבחרת במדינות רבות, כמו: אנגליה, דנמרק, פינלנד, הונגריה, הולנד, נורבגיה, סלובניה, שבדיה ושוויץ. יפן ואיסלנד בחרו שלא להכליל חיסון זה בשגרת החיסונים [27]WHO Vaccine Preventable Diseases Monitoring System. Retrieved Sep. 2011.
בחירתן של מדינות אחרות, כולל ישראל, לחסן את כלל הילודים נובעת בבסיסה משיקולים כלכליים. בניתוח כלכלי בארה"ב ובקנדה מסכמים החוקרים: "אנו מסכמים שחיסון כלל הילודים בחיסון נגד צהבת B הינו אטרקטיבי מבחינה כלכלית בהשוואה לעלות-התועלת של פעולות התערבות רפואית נוכחיות. הוזלת מחירי החיסונים ישפרו באופן משמעותי את האטרקטיביות הכלכלית של תכנית שכזו…" [28]Murray Krahnm Allan Desky, Should Canada and the United States Universally Vaccinate Infants against Hepatitis B? A Cost – Effectiveness Analysis, Med Decis Making 1993;13:4-20. גם בישראל, ערב הכנסת החיסון לשימוש, הגיעו החוקרים למסקנה דומה: "ההחלטה לאמץ מדיניות חיסון כלל ארצית לילודים, החל מינואר 1992, נראית לא רק מוצדקת מבחינה רפואית, אלא מוצדקת גם מבחינה כלכלית" [29]Ginsberg, Shouval, J of Epidemiology and Community Health 1992; 46: 587-594.
מחקר ישראלי שביקש לברר מהן הסיבות שאימהות בוחרות שלא לחסן את תינוקן נגד צהבת B מצא שאימהות אלו משכילות יותר ובעלות ידע על החיסון עצמו בהשוואה לאימהות הבוחרות לחסן בחיסון זה [30]Maayan-Metzger et al., To vaccinate or not to vaccinate—that is the question: why are some mothers opposed to giving their infants hepatitis B vaccine?, Vaccine 23 (2005) 1941–1948.
בטיחות חיסון צהבת B
לאחר הכנסת החיסון לשגרה בישראל נמצא כי ילוד המקבל את החיסון ביום הלידה הינו בעל סיכוי של למעלה מפי שניים להעלות חום עד כדי מתן אנטיביוטיקה בזריקה [31]Linder et al., Unexplained fever in neonates may be associated with hepatitis B vaccine, Arch Dis Child Fetal Neonatal Ed 1999;81:F206–F207.
בארה"ב פוצו נפגעי החיסון שסבלו תופעות לוואי נוירולוגיות שונות בהן:
דלקת בעמוד השדרה, טרשת נפוצה, סינדרום ג'יליאן ברה.
מחקרים מצאו קשר אפשרי בין חיסוני צהבת B השונים להתפרצות טרשת נפוצה [32]Miguel et al., Recombinant hepatitis B vaccine and the risk of multiple sclerosis, Neurology September 14, 2004 vol. 63 no. 5 838-842, דלקת בעמוד השדרה [33]Mikaeloff et al., Hepatitis B vaccine and the risk of CNS inflammatory demyelination in childhood, Neurology March 10, 2009 vol. 72 no. 10 873-880, בעיות בקרישיות דם, זאבת אדמנתית מערכתית, מחלת גרייבס [34]Ram and Shoenfeld, Hepatitis B: Infection, Vaccination and Autoimmunity, IMAJ 2008;10:61–64, הפרעות התנהגות [35]C. Gallagher, M. Goodman, "Hepatitis B triple series vaccine and developmental disability in US children aged 1-9 years", Toxicological and Environmental Chemistry, September 2008 ואוטיזם [36]Gallagher CM, Goodman MS. Hepatitis B vaccination of male neonates and autism diagnosis, NHIS 1997-2002. J Toxicol Environ Health A. 2010;73(24):1665-77.
האלומיניום המוסף כאדג'ונט לחיסון זה ולאחרים נמצא ככל הנראה כגורם להפרעות על הקשת האוטיסטית (ASD) [37]Lucija Tomljenovic, Christopher A. Shaw, Do aluminum vaccine adjuvants contribute to the rising prevalence of autism?, Journal of Inorganic Biochemistry, Available online 23 August 2011, ISSN 0162-0134, 10.1016/j.jinorgbio.2011.08.008..
מתן זריקת חיסון אחת של הפטיטיס B לתינוקות בטווח ה- 24 השעות הראשונות לחייהם, מספיקה על מנת ליצור עיכובים בהתפתחותם הנוירולוגית [38]Hewitson L, Houser LA, Stott C, Sackett G, Tomko JL, Atwood D, Blue L, White ER. Delayed acquisition of neonatal reflexes in newborn primates receiving a thimerosal-containing hepatitis B vaccine: influence of gestational age and birth weight. J Toxicol Environ Health A. 2010 73:1298-313.
מעולם לא נבדקה בטיחות החיסון על נשים הרות, למרות שזה ניתן למעלה משלושים שנה לנשים הרות [39]The CDC’s Pink Book chapter on HepB.
לאנשים חולים במחלה בינונית עד חמורה מומלץ לדחות את מתן החיסון [40]The CDC’s Pink Book chapter on HepB.
מחקרים ראשוניים אשר בדקו את הקשר בין החיסון להפרעות נוירולוגיות, מצאו שתגובת המערכת החיסונית לחיסון סוערת מדי. כתוצאה מכך, עשויה להיווצר תגובה דלקתית הפוגעת במוח [41]Wang X, Yang J, Xing Z, Zhang H, Wen Y, Qi F, Zuo Z, Xu J, Yao Z. IL-4 mediates the delayed neurobehavioral impairments induced by neonatal hepatitis B vaccination that involves the down-regulation of the IL-4 receptor in the hippocampus. Cytokine. 2018 Oct;110:137-149..
עלון היצרן של חיסון ה Engerix-B, הניתן בישראל מדווח שבדיקות הבטיחות לפני אישור החיסון לשיווק מצאו שבין 1% ל-10% מהחיסונים גרמו לתופעות הלוואי הבאות:
תגובות מקומיות באתר ההזרקה (נוקשות, אדמומיות, נפיחות), חום, כאב ראש וסחרחורות, וכי עד 1% מהחיסונים גרמו לתופעות לוואי קשות יותר, בהן: חולשה כללית, ירידה בלחץ דם, תסמיני שפעת, מחלות במערכת הנשימה העליונה, בחילה, אנורקסיה, כאבי בטן, הקאות, עצירות, שלשולים, בלוטות לימפה מוגדלות, כאבי שרירים, כאבי פרקים וכאבי גב, פריחה, נדודי שינה, ישנוניות, אי שקט ועצבנות.
כמו כן, לאחר שיווק החיסון נרשמו הדיווחים הבאים על תופעות לוואי נוספות:
רגישות לחלבונים, דלקת פרקים, מחלות עור, שטף דם תת-עורי, האצה בדפיקות לב, תסמיני אסתמה, פגיעה בתפקוד כבד, הפרעות עיכול, מיגרנות, התעלפויות, פגיעה במערכת העצבים המרכזית, תסמונת ג'יליאן-באר, דלקת חוט השדרה, טרשת נפוצה, התקפי התכווצויות, ירידה במספר טסיות הדם, אקזמה, שלבקת חוגרת, התקרחות, דלקת הלחמית, דלקת הקרנית, הפרעות ראיה, ורטיגו, צפצופים וכאבי אוזניים ועוד. מאחר וכיום מחסנים את כלל התינוקות בישראל נגד דלקת כבד נגיפית מסוג B: כ 150,000 ילדים בכל שנה,
עולה מנתונים אלו של היצרן שעד 15,000 תינוקות סובלים מתופעות לוואי קלות ועד 1,500 תינוקות סובלים מתופעות לוואי קשות, מחיסון זה בלבד, בישראל.
מה מכילים חיסוני הפטיטיס B המורשים בישראל?
| יצרן ושם החיסון | סוג החיסון | מרכיבים לא פעילים בחיסון | הערות |
|---|---|---|---|
| GSK:Engerix B | HepB | Aluminum Hydroxide, Phosphate Buffers, Yeast Protein | אנטיגן HepB באמצעות הנדסה גנטית |
| Sci-Gen:SciB-Vac | HepB | Aluminum Hydroxide, Sodium Chloride, Potassium Chloride, sodium hydrogen phosphate, Monopotassium phosphate | אנטיגן HepB באמצעות הנדסה גנטית. תאי התרבות: CHO ממקור אוגר |
| GSK: Twinrix | HepA+HepB | Aluminum Hydroxide, Aluminum Phosphate, Amino Acids, Dextrose, Formaldehyde or Formalin (trace amounts), Inorganic Salts, MRC-5 Cellular Protein (less than 2.5 mcg), Neomycin Sulfate, 2-Phenoxyethanol, Phosphate Buffers, Polysorbate 20, Thimerosal*, Vitamins, Yeast Protein | אנטיגן HepB באמצעות הנדסה גנטית. תאי התרבות: תאי אדם |
| GSK:Infanrix-Hexa | DTaP+IPV+ HepB+HiB | lactose, sodium chloride, Aluminum hydroxide, Aluminum phosphate, phenoxyethanol, medium 199 (as stabilizer containing amino acids, mineral salts, vitamins and other substances), potassium chloride, polysorbate 20 and 80, Formaldehyde , glycine, sodium phosphate dibasic dihydrate, potassium phosphate monobasic, neomycin sulfate and polymyxin B sulfate | אנטיגן HepB באמצעות הנדסה גנטית. תאי התרבות אנטיגן פוליו על תאי אדם |
| Telecris Biotherapeutics: HyperHepB (HBIG) | HepB Immune Globulin | Glycine, sodium carbonate, cold fractionation and treatment with solvent/detergent | חיסון סביל. וירוסים בתהליך היצור (אמורים להיות מוסָרים לגמרי בתום התהליך): HIV-1, BVDV, PRV, Reo |
דיווחי תופעות לוואי ל VAERS
מספר אירועי תופעות לוואי מדווחים בארה"ב בעקבות חיסונים המכילים צהבת B בחמש השנים האחרונות:
| 2014 | 2013 | 2012 | 2011 | 2010 | |
|---|---|---|---|---|---|
| מוות | 23 | 28 | 36 | 32 | 33 |
| מסכן חיים | 62 | 48 | 38 | 62 | 62 |
| נכות צמיתה | 36 | 27 | 39 | 36 | 35 |
| אישפוז | 199 | 138 | 165 | 219 | 162 |
| (מתוכם) אישפוז ממושך | 18 | 20 | 23 | 16 | 25 |
| חדר מיון | 609 | 589 | 662 | 680 | 739 |
| לא חמור | 1,957 | 1,755 | 1,831 | 1,575 | 1,686 |
תשלום פיצויים לנפגעים בארה"ב
תשלום פיצויים מכוח חוק פיצוי נפגעי חיסונים בארה"ב בגין חיסונים המכילים צהבת B:
| סוג החיסון | נכות | מוות | סה"כ תביעות | פוצו | נדחו |
|---|---|---|---|---|---|
| DTaP + Hep B + IPV | 62 | 25 | 87 | 30 | 34 |
| Hepatitis B | 625 | 54 | 679 | 245 | 364 |
| Hep A + Hep B | 23 | 0 | 23 | 9 | 2 |
| Hep B + HiB | 8 | 0 | 8 | 4 | 3 |
חיסון צהבת B בישראל
מדיניות החיסון הגורף של כלל הילדים בישראל אומצה בשנת 1992. לפני כן, המדיניות הייתה חיסונם של תינוקות בני העדה האתיופית בלבד, כאשר כל הנשים יוצאות אתיופיה נבדקו במהלך ההיריון, ורק תינוקותיהן של הנשאיות חוסנו מיד לאחר הלידה. תינוקות לאימהות אתיופיות שאינן נשאיות חוסנו מגיל חודשיים.
לקראת שינוי המדיניות לחיסון כלל הילודים, בשנת 1990 נערך מחקר גדול מאד בישראל שנועד לבסס את שכיחות המחלה בקרב נשים בהריון זמן קצר לפני הלידה [42]Bogomolski-Yahalom et al., Prevalence of HBsAg carriers in native and immigrant pregnant female populations in Israel and passive/active vaccination against HBV of newborns at risk, J Med Virol. 1991 Aug;34(4):217-22. במסגרת המחקר למעלה מ 11,123 יולדות ירושלמיות נבדקו במהלך ההיריון, כאשר 98 מהן (0.88%) זוהו כנשאיות של הנגיף (ללא תסמיני מחלה) ורק ילדיהן חוסנו מיד לאחר הלידה.
הממצא הבולט ביותר במחקר זה הוא שבקרב הילדים בקבוצת הסיכון העיקרית, קרי לאימהות נשאיות, שלא חוסנו לא תועד אף מקרה של מחלה. החוקרים מציינים כי במחקר מוקדם יותר שנערך בשנת 1980 בדרום הארץ לא נמצאה כל ראייה להידבקות בנגיף של ילודים לאימהות נשאיות ללא תסמיני מחלה, במהלך הלידה או בכל דרך אחרת.
במילים אחרות, למרות שלא נרשמו בישראל מקרים של העברה אנכית (מהאם לילוד בעת הלידה) – קבוצת הסיכון העיקרית המשמשת קריטריון לחיסון במדינות רבות – הוחלט להוסיף את החיסון נגד צהבת B לכלל הילודים בישראל. הסיבה, כפי שהוסבר לעיל, בעיקרה- כלכלית.
מעקב אחר שיעורי התחלואה בצהבת B בישראל מאז החלו לחסן את כלל הילודים מראה שאין ירידה משמעותית. לאורך עשר שנים, ירדה שכיחות המחלה משלושה מקרים לכל 100,000 לשני מקרים לכל 100,000 (ירידה של כ 20% בממוצע). הואיל ומשרד הבריאות לא רשם נתוני תחלואה מצהבת B עד תחילת החיסון, לא ניתן לראות האם הייתה ירידה בהשוואה לתקופה הקודמת לחיסון [43]. מחלות זיהומיות מחייבות הודעה בישראל, 54 שנות מעקב, 1951-2004, משרד הבריאות.
מקורות מידע