תשובות לשאלות נפוצות
"חסון" – עמותה למתן מידע על חיסונים (ע"ר) הינה ארגון ישראלי המספק מידע אודות החיסונים בישראל: יעילות, בטיחות, תכנית החיסונים, תפקיד החיסונים בהפחתת תחלואה ותמותה, היבטים משפטיים ועוד.
העמותה מעודדת הורים ללמוד את נושא החיסונים, על כל היבטיו, על מנת שיוכלו לקבל החלטות מושכלות ולהיות מודעים לחופש הבחירה העומד לרשותם.
הארגון מציע שירותי מידע באינטרנט, הרצאות, מענה לשאלות ופניות הציבור, תרגום מאמרים וספרים וכן הצגת נושא החיסונים בפני הציבור באמצעות כלי התקשורת ובכנסת.
המידע הנמסר ע"י משרד הבריאות, הרופאים בחלקם ואחיות טיפת חלב אודות החיסונים, הינו מידע חלקי בלבד. בעמותה למתן מידע על חיסונים אנו משלימים מידע זה באמצעות מחקרים מדעיים, פרסומים סטטיסטים ורפואיים ועוד. מידע זה אינו מגיע לרוב המכריע של הרופאים והאחיות.
בנוסף, אנו נותנים מענה והפניה למידע שלרוב אינו זמין, כמו עיון בעלון היצרן של החיסונים, מה ניתן לעשות ולאן כדאי לפנות במקרה בו קיים חשש לנזקי חיסונים באם ישנם ואפשרויות הפיצוי במקרים אלו.
פעילות ארגונים כמו העמותה למתן מידע על חיסונים בישראל, במדינות נוספות, היא זו שמעודדת ביקורתיות ולחץ ציבורי המביא, לעיתים, לשיפור הבטיחות של החיסונים. דוגמאות בולטות להישגים מסוג זה הן החלפת חיסון השעלת הידוע לשימצה בשנות התשעים, בחיסון שעלת א-סלולארי שהינו הרבה פחות מסוכן, וכן הוצאת מרכיב הכספית ממרבית חיסוני הילדים בתחילת שנות ה 2000.
מקור כל המידע אותו מפרסם הארגון: מחקרים מדעיים, רופאים, חוקרים, פרסומים רשמיים של מוסדות (כמו המרכז לסטטיסטיקה) ופרסומים באמצעי התקשורת המקובלים בעולם. הארגון מקיים קשר ישיר עם עשרות רופאים, פרופסורים ומדענים ברחבי העולם ובישראל המספקים לארגון את התשתית המקצועית.
ארגונים דומים הפעילים במדינות רבות נמנים על רשת השותפים שלנו.
חריג לענין זה הוא הבלוג באתר העמותה, בו ניתנת יד חופשית יותר לעמדות וסגנון הכותבים.
לא. המידע אותו מוסרת העמותה משלים את המידע הרשמי המפורסם ע"י משרד הבריאות. אנו קוראים לציבור להתייעץ עם הרופא המטפל, לבחון את המלצות משרד הבריאות וללמוד צדדים נוספים על חיסונים, על מנת לקבל החלטות מושכלות בנושא.
- אתר אינטרנט, דף פייסבוק ודיוור לרשימת תפוצה עם מידע מקיף על החיסונים בישראל ובעולם
- ספרים על חיסונים
- הרצאה מצולמת ומקיפה על חיסונים
- הרצאות למוסדות
- מענה לפניות הציבור באמצעות אימייל וטלפון
- תמיכה בנפגעי חיסונים, הפניה וסיוע במידע המציג אפשרויות משפטיות וטיפוליות אצל אנשי מקצוע
- שירות איסוף דיווחים על פגיעות מחיסונים לטובת מאגר פגיעות מחיסונים
- ייצוג הציבור במוסדות כמו הכנסת, בית המשפט וכד'
- תמיכה מקצועית בפעילים, עורכי דין, רופאים וארגונים אחרים
לא. העמותה למתן מידע על חיסונים הינה גוף עצמאי לחלוטין, איננה תלויה באף גורם מקצועי או כלכלי, אינה ממליצה על אפשרויות טיפול או על חלופות לחיסונים. כל פעילות העמותה מבוססת על מתנדבים.
מקורות המימון של העמותה הן תרומות מהציבור הרחב, עמלות מהפצת ספרים על חיסונים ומתן הרצאות בנושא החיסונים.
העמותה מגישה דו"חות כספיים ודיווח על הפעילות מדי שנה ומחזיקה באישור ניהול תקין מטעם רשם העמותות מאז הקמתה.
לכל אדם יכולות וכישורים אותם ניתן לנצל לטובת פעילות העמותה. אם יש בכם רצון להצטרף לעמותה או לסייע לנו בפעילות התנדבותית כלשהי, אנא פנו אלינו.
בין התחומים המעניינים אותנו:
- תרומה כספית
- ייעוץ רפואי מקצועי
- ייעוץ מדעי / סטטיסטי
- ייעוץ משפטי
- ראיית חשבון
- תרגום לעברית משפות אחרות
- עריכת טקסט ועריכת סרטים
- עיצוב וניהול תכנים לאתר אינטרנט
- נוכחות וייצוג הארגון בקהילות ברשת
- ייצוג הארגון בהרצאות
- הפצת חומרים בציבור
פניה באמצעות אימייל הינה הדרך המועדפת: [email protected]
פנייה לדף הפייסבוק שלנו: חסון – עמותה למתן מידע על חיסונים (ע"ר)
בשאלות דחופות ניתן לפנות טלפונית: 054-4316753
כתובתנו: עמותה למתן מידע על חיסונים, ישוב כסלון, מס' 73, מיקוד 90976
מערכת החיסון של תינוק אינה מפותחת כמו זה של פעוט או של אדם בוגר ומכאן שיש רצון לחשוף את התינוק למחוללי מחלות מוקדם ככל האפשר על מנת לגרום לאותה תגובה חיסונית, הנחשבת כמספקת הגנה מפני המחלה.
מערכת החיסון של התינוק מגיבה בייצור רמות נוגדנים נמוכות יותר למרבית החיסונים, בחודשי חייו הראשונים של התינוק.
המשמעות של אי חיסון היא שישנו סיכוי, לעיתים אפסי אך קיים, כי הילד/האדם הלא מחוסן ייחשף לגורם מחלה שיש כנגדו חיסון- ויחלה.
משרד הבריאות עוקב אחרי כ- 50 מחלות זיהומיות מדבקות פעילות (כלומר שישנם מקרי הדבקה באוכלוסייה) כאשר רק לכ- 10 מהן ישנו חיסון. על כל שאר 40 המחלות אשר משרד הבריאות עוקב אחריהן באדיקות, אין אנו שומעים בתקשורת ואין אנו שומעים על מגפות (למשל עשרות מקרי סלמונלה שמדווחים בשבוע מתוך מאות המדווחים בשנה או עשרות מקרים מדווחים של קדחת Q מתוך למעלה מ- 100 המדווחים בשנה, או קמפילובקטריוזיס שעומד על מאות מקרים בשבוע מתוך אלפי מקרים בשנה).
כמובן שישנן עוד מאות מחלות שילדים ומבוגרים עלולים להידבק בהן, מחלות מסוכנות או קלות, בעלות חומרה מתונה או חריפה- ואף אחד לא מפחד מהן פשוט כי לא מלמדים אותנו שיש לפחד ממשהו שאין לו חיסון.
כאשר מחליטים לא לחסן ההחלטה צריכה להיות מודעת, כלומר איך נדבקים בכל מחלה? מה קורה אם נדבקים, מה מופע המחלה? האם יש טיפול? האם החיסון יעיל במניעת המחלה ומהן הסיכונים בקבלת החיסון עצמו?
המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC) מציין באתר שלו כי הסיבה למספר מנות חיסון באותו הביקור נובעת מהרצון לחסוך להורים ביקורים נוספים לצורך חיסונים.
משרד הבריאות הישראלי, כלל לא מתייחס לשאלת מתן מספר מנות באותו ביקור.
החיסונים אשר ניתן לפצלם הם החיסון המחומש (DTaP-IPV-HIB) והחיסון המרובע (MMRV).
מחומש: החיסון ניתן בגילאי חודשיים, 4, 6 חודשים ומנת דחף בגיל שנה. החיסון מורכב מטטנוס, דיפתריה, שעלת, המופיליוס אינפלואנזה B ופוליו. ניתן לפצל את החיסון למרכיבים הבאים:
- טטנוס-דיפתריה (DT)
- טטנוס-דיפתריה-שעלת (DTaP)
- פוליו (IPV)
- המופיליוס אינפלואנזה B (HIB)
חיסון המחומש מכיל כמות גדולה יותר של חומרים נלווים מאשר בסך החיסונים המפוצלים.
מתן של חיסונים מפוצלים אינו פוגע ביעילותם ביחס למנה המכילה את כלל החיסונים יחד.
מרובע: החיסון ניתן בגיל שנה ובכיתה א'. החיסון מורכב מחצבת, אדמת, חזרת ואבעבועות רוח. ניתן לפצל את החיסון לחצבת-חזרת-אדמת (MMR) ואבעבועות רוח (V).
יותר תופעות לוואי דווחו לחיסון ה- MMRV מאשר ל- MMR.
היצרן אינו מתייחס למתן חיסונים נוספים בימים שאחרי או לפני קבלת החיסון. ההחלטה על תזמון מועדי חיסונים שונים (לדוגמא טטנוס-דיפתריה בביקור אחד ופוליו בביקור שני) וההפרש בין שני הביקורים, אינו מצוין ע"י שום גורם מקצועי ולא נבדק מעולם.
הורה המעוניין לתת חיסון אחד במועד אחד וחיסון אחר במועד אחר, יכול לרווח בין המועדים כראות עיניו.
היצרן של חיסונים אשר להם מספר מנות, מציין מהו זמן המינימום האפשרי בין מנה למנה אך אין זמן מקסימום. הפער בין מנה אחת לשנייה יכול להיות גדול יותר מאשר המלצת היצרן.
בכל פגיעה אנו ממליצים לפנות באופן מיידי לשירותי הבריאות: רופא המשפחה או בית החולים, ללא קשר לגורם הפגיעה. ישנם בישראל כמה רופאים שהרחיבו את השכלתם בתחומי רפואה נוספים ופנו למרפאות פרטיות. ביניהם, ישנם רופאים הפתוחים לטיפול בנפגעי חיסונים ואף רכשו ניסיון רב בזה.
מבחינה משפטית, קיימים שני מסלולים לתביעת פיצויים בגין נזקי החיסונים:
- תביעת נזיקין רגילה בעילה של רשלנות רפואית: באפשרות זו, יש להוכיח רשלנות במתן החיסון שלא על פי קיום נהלי משרד הבריאות, וכן יש להוכיח כי הפגיעה נגרמה כתוצאה מהחיסון. נטל ההוכחה כאן גבוה מאד, אולם סכומי התביעה במקרים אלה יכולים להיות גבוהים. בתביעה זו קשה מאד לגייס עדים מומחים ואין היא מתאימה בד"כ, כאמור, לפגיעה כתוצאה מחיסון שניתן לפי הנהלים.
- תביעה מהקרן לפיצוי נפגעי חיסונים (עפ"י חוק ביטוח נפגעי חיסונים, התש"ן). בערכאה זו יושב שופט שלום ושני מומחים בתחום החיסונים לצידו. בפני ועדה זו אין צורך להוכיח רשלנות, אלא קשר סיבתי בין החיסון לבין הפגיעה בלבד. סכומי הפיצויים מכוח קרן זו זעומים, ועומדים על כ 700,000 ש"ח למקרה בודד של 100% נכות או מוות. את הקרן מנהלת חברת הביטוח הממשלתית "ענבל", אליה יש לפנות בתביעה לפיצויים. עד היום זכו מקרים בודדים בלבד לפיצוי. מעולם לא פורסמו דו"חות על פעילות הקרן. בהקשר זה, מומלץ לקרוא את מאמרה של פרופ' בלהה כהנא, מי שעמדה בראש הקרן בעבר: הלכה ואין מורים כן.
מידע נוסף במאמר תשלום פיצויים לנפגעי חיסונים בישראל.
בתי הספר למקצועות הרפואה מתנים את התקדמות הסטודנט בקבלת חיסונים על מנת להגן עליו מפני מחלות מדבקות ולהגן על ציבור המטופלים איתם הוא בא במגע.
עם זאת, חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מאפשר לתלמיד או לאיש מקצוע הבריאות לחתום על סירוב קבלת חיסון כפי שמפורט בנספח 5א בעדכון לחוזר מנכ"ל מיום 14 במאי 2014.
כמו כן מציין חוזר מנכ"ל את הסייגים הבאים:
"לעובדי בריאות מסוימים במערכת הבריאות הממשלתית נאסר לבצע פעולות מוגדרות אם לא יקבלו חיסונים מסוימים כלהלן:
- חסינות מוכחת נגד דלקת כבד B היא תנאי לביצוע פעולות פולשניות מועדות לחשיפה.
- קבלת חיסון Tdap היא תנאי לעבודה עם תינוקות עד גיל שנה.
- חסינות נגד חצבת, אדמת, חזרת ואבעבועות רוח היא תנאי לטיפול בחולים מדוכאי חיסון."
חוזר מנכ"ל מדגיש כי קיימת השלכה ביטוחית ונזיקית לאדם שיידבק במחלות שכנגדם מחסנים בזמן עבודתו.
עם זאת, מלבד המקרים המצוינים לעיל, אין בסמכות המוסד הלימודי להתנות את קבלת כל החיסונים כתנאי כניסה או תנאי המשך לתוכנית הלימודים וזאת במידה והתלמיד מוכן לקחת על עצמו את הסיכון בהידבקות במחלות אלו במהלך לימודיו ועבודתו בעתיד.
בפועל, אנו למדים מניסיונם של סטודנטים רבים כי מוסדות הלימודים, בגיבוי משרד הבריאות, מערימים קשיים גדולים ומציגים את הדרישה לקבלת החיסונים כאילו היתה חובה בחוק.
ישנם חיסונים רבים אשר הינם חיסונים אישיים אשר ההתחסנות בהם תגן אך ורק על המחוסן ולא על הסביבה והם: טטנוס, דיפתריה, צהבת A, צהבת B ופוליו מומת ועל כן במידה והתלמיד מסכים לקחת על עצמו את הסיכון להידבקות במחלה ומשחרר את האחריות הביטוחית במקרים אלו מהמוסד הלימודי ו/או הרפואי, אין כל סיבה לסרב לו.
כמו כן, במידה והיתה תגובה שלילית לחיסון בעבר ייתכן וניתן לבקש פטור על בסיס רפואי.
לכל אחת מהמחלות קובע משרד הבריאות רמת נוגדנים אשר נחשבת כמספקת הגנה ועל כן הסטודנט יכול לבצע בדיקה לרמת הנוגדנים. במידה ויש לסטודנט נוגדנים, ייתכן כי רמות אלו יספקו את המוסד הלימודי.
מוסדות רפואיים מתנים עבודה בהם, בקבלת חיסון, לעיתים גם במקרים בהם העבודה אינה כוללת קהל הדורש חיסון זה או אחר על פי חוזר מנכ"ל. לרוב, המוסד הרפואי לא היה פתוח לדיון בנושא עם המועמד. הלך הרוח כיום הוא שכל עוד אין תקדים משפטי בנושא המורה על הפסקת הפליה בקבלה לעבודה עקב סירוב לקבלת חיסון שאינו נדרש על פי חוזר מנכ"ל, בתי החולים ימשיכו לחייב בחיסונים את כל אלו המבקשים לעבוד אצלם במחלקות השונות.
בנוסף, הסתדרות הרופאים הוציאה מכתב עמדה בנושא בשנת 2014 בזו הלשון:
עמדת הלשכה לאתיקה בהר"י היא כי החלת חובת חיסון על צוותים רפואיים ופרסום קבלת החיסון בפני ציבור המטופלים אינם עולים בקנה אחד עם עקרונות האתיקה הרפואית המבקשים לבסס את זכות האדם על גופו והזכות לסודיות רפואית. דרבון האוכלוסייה להתחסן כנגד מחלות מדבקות אין משמעותו נטילת האוטונומיה האישית של הרופאים וביצוע מהלכים חד צדדיים שייאלצו אותם לקבל חיסונים בניגוד לרצונם ו/או להסכמתם.
הדרישה לקבלת חיסון בניגוד לרצונו של עובד, ללא שהדבר הוסכם במפורש בהסכם ההעסקה אשר חתם עליו, אינה חוקית.
במידה והמעסיק דורש קבלת חיסונים יש לדרוש מן המעסיק לראות את החוק המותיר לו לעשות כן. בהיעדר הוראת שעה או חוק בנושא, דרישה זו אינה חוקית.
משרד הבריאות אינו משקיע כל מאמצים במעקב אחר תופעות לוואי מחיסונים וזיהוי פגיעות אפשריות מחיסונים בציבור הרחב.
בניגוד לניטור תופעות לוואי מתרופות, אשר נגיש לרופאים בצורה מקוונת, רופא אשר רוצה למלא דוח פגיעה מחיסון ימצא כי מדובר בטופס ידני, אותו יש להוריד מתוך תדריך החיסונים המכיל 226 עמודים ואין פירוט לאן יש לשלוח טופס זה.
למרות בקשות רבות, מעולם לא פרסם משרד הבריאות שום דו"ח המציג את פעילות הקרן לפיצוי נפגעי חיסונים או איסוף נתונים על נפגעי חיסונים.
נראה כי משרד הבריאות עושה כל שביכולותו על מנת שלא לעקוב אחר פגיעות מחיסונים, לא לעודד דיווח על פגיעות מחיסונים ולא לדווח על נפגעי החיסונים.
לצורך מענה על שאלה זו, יש לדעת כי בפיתוח תרופות יש צורך במתן תרופת דמה (פלסבו) לקבוצת הביקורת, תרופה אשר אינה מכילה חומרים בעלי פעילות ביולוגית, למול התרופה אותה רוצים לבדוק לבטיחות. כאשר משווים בין 2 הקבוצות האלו, משווים את מספר תופעות הלוואי שנרשמו בכל קבוצה וכך ניתן להעריך את מידת בטיחותו של המוצר הנבדק.
בחיסונים, חיסון הדמה הניתן לקבוצת הביקורת הוא לרוב חיסון אחר או שימוש בחומרים הנלווים של החיסון להוציא את הנגיף/חיידק/רעלן אשר חלקם ידועים כבעלי פעילות רעילה למערכות שונות בגוף, כלומר – אחראים לתופעות לוואי. למעשה, בדרך זו עוקפים מפתחי החיסונים את הצורך בביקורת אמיתית, כלומר בקבוצה המקבלת חיסון דמה אשר אינו מכיל חומרים פעילים.
למעשה, בשתי הקבוצות ישנם את אותם חומרים פעילים הגורמים לתופעות לוואי קשות ונראה למראית עין, כי היקף תופעות הלוואי בין הקבוצה אשר קיבלה את החיסון לבין קבוצת הביקורת- זהה. בכל המחקרים אשר בוצעו מעולם כחלק מתהליך קבלת אישור שיווק חיסונים חדשים, לא הייתה קבוצת ביקורת אשר קיבלה חיסון אשר אינו מכיל חומרים פעילים ולמעשה, אף חיסון לא נבדק מעולם לבטיחות לפי השיטה המדעית המקובלת.
מידע נוסף במאמר כיצד נבדק חיסון חדש.
המדע מדבר על תגובה מיידית (לרוב תגובה אלרגית), תגובה של מספר שעות (תגובה נוירולוגית או חיסונית) או מאוחרת (טווח של שנים). ישנה גם משמעות לנזק המצטבר של החיסונים הניתנים בגילאים שונים. כמו כן חלק מהחומרים הרעילים אינם מופרשים לגמרי מהגוף ומצטברים מחיסון לחיסון. לפיכך, התגובה יכולה להיות הדרגתית, או להופיע לאחר מנת חיסון "מכריעה" אחת.
עם זאת, הימים הראשונים בחיסונים מומתים או השבועות הראשונים בחיסונים מוחלשים שלאחר מתן חיסון הם תקופה מועדת במיוחד בה יש לשים לב לכל שינוי אצל התינוק או הילד.
בתדריך החיסונים של משרד הבריאות מפורטות הוראות כלליות להימנעות או דחיית מתן חיסון:
- מחלת חום חדה ו/או מחלה זיהומית חריפה – דחיית החיסון עד ההחלמה
- תגובה קודמת חמורה לאותו תרכיב, או לתרכיבים אחרים שהוכנו בצורה דומה (כגון תגובה אנפילקטית או נוירולוגית חמורה)
- רגישות-יתר מיידית מטיפוס אנפילקטי למרכיבי חומר החיסון. אין לתת תרכיב מסוים אם ידוע על תגובה מיידית אנפילקטית לאותו תרכיב או לאחד ממרכיביו. אין לתת תרכיבים אחרים המכילים אותו מרכיב אם ידוע שגרם לתגובה אנפילקטית בעבר.
- ליקויים חמורים במערכת החיסונית. יש להימנע ממתן תרכיבים חיים-מוחלשים אם ידוע על ליקויים אימונולוגיים קשים , מולדים או נרכשים (עקב מחלות ממאירות ו/או טיפול מדכא חסינות).
- הוראות נוספות ספציפיות לכל חיסון וחיסון – פירוט בתדריך החיסונים.
בדיקת יעילותו של חיסון חדש לפני אישור שיווקו לציבור, מגדירה, בין השאר את יעילותו. החוקרים בודקים את שיעור הנוגדנים הנוצרים בדם כתגובה לחיסון על פי מדדים מסוימים ומציינים האם רמות אלו מעל הסף הנחשב כיעיל לנטרול גורם המחלה. המדד הזה מכונה: "יעילות מחקרית".
מאחר והיכולת של הגוף לדחות מחלה בעת חשיפה אליה תלויה בפעולה מורכבת של המערכת החיסונית כולה ולא רק ברמת הנוגדנים בדם, ומאחר ורמת הנוגדנים אותם מייצר הגוף כתוצאה מחשיפה זו לאחר חיסון הולכת ויורדת עם הזמן, השימוש במדד היעילות המחקרית על מנת לנבא יעילות קלינית (בשטח) איננו נכון.
מידע נוסף בפרק על יעילות חיסונים.
היות וייתכן פער בין יעילות מחקרית לבין יעילות קלינית, לא ניתן לדעת האם המחוסן מוגן מפני המחלה עד לרגע החשיפה עם גורם המחלה עצמו. כמו כן, במחלות להן מספר זנים של חיידק או נגיף הגורמים לאותה מחלה, חיסון כנגד זן אחד אינו יעיל בפני זנים אחרים שאינם כלולים בחיסון. לא זו בלבד, אלא שכתוצאה מחיסון המוני כנגד זנים מסויימים, זנים אחרים מתחזקים וממלאים את החלל שנוצר על ידי דיכוי הזנים הכלולים בחיסון (דוגמאות לכך ניתן למצוא בחיסון השעלת, פרבנר, שפעת, דלקת קרום המוח ונגיף הפפילומה).
תיאורית "חסינות העדר" נצפתה על מחלת החצבת והדגימה שכאשר 68% או יותר מהאוכלוסייה חלו במחלה ופיתחו חסינות טבעית כנגדה, אזי גם שאר 32% האחוזים באוכלוסייה היו מוגנים מפניה.
איננו יודעים האם השערה זו נכונה לכלל המחלות, אך אין זה רלוונטי לשאלת "חסינות העדר" כתוצאה מחיסונים.
מחלות רבות מתפרצות באוכלוסיות בעלות שיעור כיסוי חיסוני גבוה מאד (90%, 95% ואפילו 100%) ובכך מפריכות למעשה לחלוטין את ההשערה שמתן חיסונים יביא להגנה באוכלסייה בדומה לתחלואה טבעית נרחבת.
כמו כן, חיסונים רבים מכוונים למחלות אשר דרך ההדבקה שלהם אינה הדבקה טיפתית או העוברת דרך האויר, או שכלל אינם מכוונים כנגד החיידק/נגיף והעברתו מאדם לאדם, ולכן חסינות העדר אינה רלוונטית לגביהם. ביניהם: צהבת B, צהבת A, טטנוס, דיפתריה, פוליו מומת (בזריקה) ופפילומה.
תכנית החיסונים בישראל היא בין המחמירות בעולם וכוללת מספר גבוה של חיסונים בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. בבדיקה שערכנו בשנת 2011 נמצא כי במדינות רבות באירופה מספר החיסונים בשנת חייו הראשונה של תינוק, נע בין 17 ל-21, ביפן עומד מספר זה על 14, לעומת 33 חיסונים הניתנים בישראל. בארה"ב, קנדה ואוסטרליה מספר החיסונים הכולל דומה לישראל, אם כי כולל חיסונים נגד מחלות נוספות המתוכננות להיכנס לשגרת החיסונים בישראל במהלך השנים הקרובות.
יש להניח שפער זה הצטמצם מעט בשנים האחרונות.
אין כל חובה חוקית המחייבת אדם לביצוע פעולה רפואית, לרבות חיסון (למעט החלטות מיוחדות במקרים קיצוניים) בניגוד לרצונו ועומדת בפניו הזכות לסרב בכל עת.
תחום החיסונים הינו תחום שנוי במחלוקת בכל העולם והשאלות על נחיצות התוכנית בכללותה, יעילותה ובטיחותה, ועד לתפקיד החיסונים בעליה החדה במחלות חדשות, הולכות וגוברות ונשארות ללא מענה מן הגופים האחראים על בריאות הציבור.
ביטוי למחלוקת הזו ניתן למצוא בין דפי המדע הרפואי, בהבדלי המדיניות הגדולים בין מדינות שונות, מפיהם ופרסומיהם של רופאים ומומחים מכאן ומכאן ומסקירת תפקיד החיסונים בהיסטוריה.
נוסף על כך, עיון בפרוטוקולים של ישיבות הוועדה המייעצת על מחלות זיהומיות וחיסונים בישראל, בדו"חות ביקורת על רשויות הבריאות בארה"ב, בספרות המדעית ובמסמכי ארגון הבריאות העולמי מראה שיש השפעה גדולה מאוד של בעלי עניין בקביעת מדיניות החיסונים, על איסוף מידע ובקרה על נפגעי החיסונים, פרסומים מדעיים וסיקור הנושא בתקשורת.
מסמך של ארגון הבריאות העולמי משנת 2013 קובע כי חיסונים הפכו להיות "מנוע הצמיחה של תעשיית התרופות" עם שיעור גידול של פי שתיים בהשוואה לגידול בהכנסות מתרופות אחרות, שיעור גידול של פי 4 בהכנסות משנת 2000 (5 מיליארד דולר) לשנת 2013 (24 מיליארד דולר) וצפי גידול שוק למחזור הכנסות של 100 מיליארד דולר עד שנת 2025 ((WHO, Global Vaccine Market Features and Trends, Miloud Kaddar, 2013)).
היות והאחריות הבלעדית להשלכות של פגיעת חיסונים היא על האדם המחוסן (או האפוטרופוס החוקי במקרה של ילדים), אשר כוללת, מלבד שיברון לב, גם אחריות כלכלית כבדה מאד, כאשר המערכת בישראל מפנה עורף בצורה ברורה לנפגעי חיסונים קלים וקשים כאחד, על האדם הפרטי להבין את המשמעות של מתן חיסון כמו מתן של אי חיסון עבור עצמו וילדיו ולקבל החלטה מושכלת מתוך ידע ולא מתוך פחד או חוסר ידיעה.
משרד הבריאות מפעיל שירות הנקרא "קול הבריאות" אליו ניתן לפנות, כמו גם ללשכות הבריאות המחוזיות באזור המגורים. מידע נוסף ניתן למצוא באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובאתרים נוספים המתוחזקים ע"י רופאים ובתי חולים מסוימים.
משרד הבריאות ורשויות הבריאות העולמיות מקדשות את תוכנית החיסונים בפרט וחיסונים בכלל ומתייחסות לנושא כאל נושא שאין בו מחלוקת בכל ההצהרות לציבור. הרציונל למדיניות זו היא החשש הכבד שיש לרשויות הבריאות כי הציבור יאבד את האמון בתוכנית החיסונים עם כל פרסום שלילי בנושא וכתוצאה מכך יפגע מעמד החיסונים.
רופאים לומדים מעט מאד על חיסונים במהלך לימודי הרפואה שלהם. עיקר המידע אודות תכנית החיסונים מגיע אליהם באמצעות פרסומי משרד הבריאות. על מנת להגן על מעמד החיסונים בכל מחיר, משרד הבריאות אינו משתף את כלל ציבור הרופאים בכל המידע העולה מפרסומי היצרנים ובספרות המדעית.
למרות זאת, בישראל וברחבי העולם ישנם יותר ויותר רופאים הבוחרים ללמוד בעצמם לעומק על החיסונים וחלקם יוצא בגלוי ומדבר על הבעייתיות אשר בחיסונים. בישראל, משרד הבריאות שם לעצמו למטרה להעמיד לשימוע ואף לשלול את רישיונם של רופאים היוצאים כנגד העמדה המוצהרת של משרד הבריאות בנושא חיסונים. בשל הרדיפה של רופאים אלו, הם נמנעים מלהביע את קולם בפומבי.
שיעורי ההתחסנות הנמוכים של עובדי מערכת הבריאות כנגד חיסוני השפעת עשויים להעיד על מידת הביקורת שיש לרופאים ואחיות רבים כנגד המלצות משרד הבריאות.
מערכות גופו של תינוק מתפתחות במהירות בחודשי חייו הראשונים ובמיוחד המערכת הנוירולוגית (התפתחות המוח) והמערכת החיסונית. מתינוק שאינו מחייך או יוצר קשר עין, לפעוט שמתקשר, ממלמל, מתחיל את מילותיו הראשונות ואף הולך בגיל שנה. התפתחות זו למעשה היא יצירת קשרים נוירולוגים במוח התינוק אשר מתפתחים במהירות ומושפעים מן הסביבה. לגבי המערכת החיסונית של התינוק, בתחילה המערכת החיסונית נסמכת לא מעט על ההגנה האימהית שהועברה לתינוק בזמן היותו ברחם ובמהלך ההנקה, תוך בניית המערכת החיסונית האישית אשר תגן על התינוק למשך כל ימי חייו. בשל התפתחות מואצת של 2 מערכות אלו, הן גם מועדות לפגיעה מגורמים חיצוניים, בהם חיסונים וחומריהם אשר חלקם ידועים כרעילים למערכת העצבים המרכזית וכגורמים לפגיעות התפתחותיות וקוגניטיביות כמו גם לפגיעות במערכת החיסון ולגרימת התפתחותן של מחלות אוטואימוניות.
כלומר, מתן חיסונים לאחר שמערכות אלו מתפתחות, מפחית את הסיכון לפגיעה בלתי הפיכה.
מידע נוסף בפרק בטיחות חיסונים.
רשויות הבריאות נמנעות זה עשרות שנים מלבצע מחקר פשוט של מחוסנים למול בלתי מחוסנים על מנת להראות את בטיחותה של תוכנית החיסונים, כפי שהם טוענים. הסיבה להימנעות זו נעוצה בעדויות המצטברות כי חיסונים פוגעים בבריאותם של המחוסנים והיעדר רצון פוליטי.
הצעות חוק לביצוע מחקר שכזה הונחו על שולחן הקונגרס בארה"ב פעמיים, בשנת 2006 ובשנת 2016, שתיהן נותרו יתומות.
בשנת 2018 ובשנת 2020, התפרסמו 2 מחקרים פורצי דרך, אשר השוו את בריאותם של ילדים מחוסנים לאלו שאינם מחוסנים ומצאו כי ילדים בלתי מחוסנים בריאים יותר באופן משמעותי מבחינה סטטיסטית מילדים מחוסנים. המחקרים מאגדים נתונים של אלפי ילדים בארה"ב, ומצאו שילדים מחוסנים סובלים הרבה יותר מאלרגיות, מחלות נוירולוגיות, אסתמה, דלקות ריאות ואוזניים, בעיות התפתחות וכדומה מאשר בלתי מחוסנים. כלומר בראייה הכללית של בריאות הילד, נראה כי מתן חיסונים אינו משפר את הבריאות הכללית של ילדים.
המחקר משנת 2018 מצא כי ילדים מחוסנים חולים פחות בשעלת ובאבעבועות רוח.
מידע נוסף על מחקרים אלו במאמר חיסונים ובריאות ילדים.
למרבית מחלות הילדים אשר נפוצות בגן וכוללות זיהומים של דרכי הנשימה העליונות, נגיפי מעיים הגורמים לשלשולים והקאות, חיידקי מעיים (כגון סלמונלה), חיידקים מזן סטרפטוקוק ועוד – אין כלל חיסון. לחלק מן המחלות הללו ישנו טיפול יעיל אך לחלקן הלא מבוטל אין טיפול כלל. מחלות אלו לרוב נמשכות מספר ימים אשר בסופן הילד מחלים לחלוטין.
הכניסה לגן אינה מהווה סיכון מוגבר לתחלואה במחלות שכנגדן מחסנים.
ניתן לקרוא בהרחבה בפרק על מחלות בגן הילדים.
בישראל אין חובת חיסונים בחוק כתנאי כניסה למוסדות חינוך ועל כן ישנה זכות לכל הורה לסרב לכל פעולה רפואית המוצעת לילדו כחלק משירותי הבריאות לתלמיד בבית הספר, לרבות חיסונים.
מצבו החיסוני של קטין, כמו כל רשומה רפואית אחרת, מוגן בחוק זכויות החולה לחיסיון רפואי.
להורה ישנה הזכות לוותר על חיסיון רפואי זה ולחשוף את פרטי מצבו הרפואי של ילדיו. במידה וההורה אינו מעוניין לחשוף את מצבו הרפואי/חיסוני של ילדו, עומדת בפניו הזכות החוקית.
אין חובת חיסונים בחוק בכניסה למוסדות לימודיים או גני ילדים ועל כן, דרישה זו אינה חוקית.
אי קבלת ילד לגן בשל סירוב להציג פנקס חיסונים או בשל הצגת פנקס חיסונים שאינו מלא על פי המלצות משרד הבריאות, הינה מפלה ואינה חוקית.
במידה והגן מסרב לקבל ילד בשל כך, עומדת בפני ההורים האפשרות לתבוע בבית משפט לתביעות קטנות את בעל/ת הגן בשל אפליה על רקע רפואי ועוולות נוספות. מומלץ להתייעץ עם עו"ד הבקיא בתחום או לפנות לעמותה להכוונה.
קוראים יקרים!
תודה רבה!