חיסונים ומוות פתאומי

מתורגם מאנגלית: 131 דרכים לתינוק למות, מאת ניל ז. מילר.

מקור: 131 Ways for an Infant to Die

קיימות 130 סיבות רשמיות למוות של תינוקות. סיבות רשמיות אלו, אשר אושרו על ידי המרכז האמריקאי הלאומי לבקרת ומניעת מחלות (CDC) וארגון הבריאות העולמי (WHO), מופיעות במאגר המחלות הבינלאומי (ICD) ^[1]WHO. International Classification of Diseases, 9th Revision. Geneva, Switzerland: World Health Organization, 1979. ^[2]WHO. International Statistical Classification of Diseases and Related Health Problems, 10th Revision. Geneva, Switzerland: World Health Organization, 1992. ^[3]CDC. Table 31. Number of infant deaths and infant mortality rates for 130 selected causes, by race: United States, 2006. Natl Vital Stat Rep 2009; 57: 110–112.. כאשר תינוק מת, חייב חוקר מקרי המוות לסווג את מותו כנובע מאחת מ-130 סיבות אלו.

סיבות המוות הרשמיות אשר מפורטות במאגר המחלות הבינלאומי, כוללות כמעט כל סיבה אפשרית – ונוראה – של מוות. עם זאת, המאגר אינו כולל מוות של תינוקות הנגרם כתוצאה מחיסונים^[4]ICD-6, issued in 1948, and ICD-7, issued in 1955, included "Prophylacticd vaccina inoculation and vaccination" as a separate cause of death category with subcategories (codes Y40-Y49) for death due to "vaccination against smallpox" (code Y40), "inoculation against whooping cough" (code Y42), "inoculation against other infectious disease" (code Y49), etc. The ICD-8, issued in 1965, deleted the subcategories for death due to inoculation against individual diseases while maintaining "Prophylactic inoculation antion" (code Y42) as a separate cause of death category. When the ICD-9 was issued in 1979, authorities removed all cause of death classifications associated with vaccination..

עובדה זו היא משונה, משום שהממשלה הפדרלית האמריקאית מודעת לכך שחיסונים עלולים לגרום לנכות קבועה ואף למוות של חלק מהתינוקות המקבלים אותם. סכנה זו הייתה הסיבה בגללה הטיל הקונגרס "מס מוות ונכות" על חיסוני ילדים לפני יותר מעשרים שנה, בשנת 1986, כאשר מתוקף החוק הלאומי לפגיעות ילדים הנובעות מחיסונים (חוק ציבורי מס' 99-660) הוקמה תוכנית הפיצוי הלאומית לנפגעי חיסונים (VICP).

הורים רבים אשר רוכשים חיסונים עבור תינוקם לא יודעים שסכום הרכישה כולל בתוכו מס אשר נצבר בקרן מיוחדת שמטרתה לפצות אותם במידה ותינוקם ייפגע משמעותית או ימות כתוצאה מחיסונים אלה. נכון לחודש מאי 2013, הוענקו 2.5 מיליארד דולרים כפיצויים בגין אלפי מקרים של פגיעות ומוות כתוצאה מחיסונים. אינספור מקרים עדיין ממתינים להכרעה. פיצויים הוענקו בגין פגיעות קבועות כגון פרכוסים, פיגור שכלי, שיתוק, ובגין מקרי מוות רבים, כולל כאלה אשר מלכתחילה סווגו בטעות כמקרים של מוות בעריסה (SIDS)
^[5]Health Resources and Services Administration. National Vaccine Injury Compensation Program. U.S. Department of Health and Human Services. (Data as of May 1, 2013). www.hrsa.gov/vaccinecompensation.

היות והממשל מכיר באופן רשמי בחיסונים כסיבת מוות, אך סיבת מוות זו אינה מופיעה במאגר המחלות הבינלאומי הרשמי, עולות מכאן שתי שאלות חשובות:

1) האם יתכן כי חלק מ-130 הגורמים למוות של תינוקות המופיעים במאגר, משמעם בעצם מוות כתוצאה מחיסונים?

2) האם ייתכן כי חלק ממקרי המוות הנובעים מחיסונים מסתתרים תחת שמות אחרים בתוך רשימת סיבות המוות?

תסמונת המוות בעריסה (SIDS)

לפני החלת תוכניות החיסונים הלאומיות על כלל הציבור, "מוות בעריסה" הייתה תופעה מאד נדירה, ואף לא נכללה בסטטיסטיקות כאחת מהסיבות האפשריות למוות של תינוקות. בשנות ה- 60 של המאה הקודמת, עם פיתוחם והפצתם של מספר חיסונים חדשים, הושקו בארה"ב תוכניות חיסונים כלל-ארציות וכך, בפעם הראשונה בהיסטוריה, נדרשו רוב התינוקות במדינה לקבל סדרת מנות של חיסוני DPT (חיסון משולש נגד דיפתריה, שעלת, וטטנוס), פוליו וחצבת^[6]The measles vaccine was administered at 9 months of age from 1963 to 1965. ACIP. Measles prevention: recommendations of the Immunization Practices Advisory Committee (ACIP). MMWR (December 29, 1989) / 38(S-9): 1-18.

במהלך שנות ה-60 הלכה והתפשטה בציבור מגיפה מדאיגה של מקרי מוות פתאומיים ובלתי מוסברים של תינוקות, שגרמה לחוקרים להכריז ב- 1969 על מושג רפואי חדש: מוות בעריסה (Sudden Infant Death Syndrome) ובראשי תיבות SIDS^[7]Bergman AB, Beckwith JB, Ray CG, eds. Sudden Infant Death Syndrome. Proceedings of the Second International Conference on Causes of Sudden Death in Infants, Seattle and London: University of Washington Press, 1970:18.. עד שנת 1972 כבר הפך המושג מוות בעריסה לסיבת המוות המובילה בארה"ב של תינוקות בני חודש עד שנה ^[8]Bergman AB. The "Discovery" of Sudden Infant Death Syndrome. New York, NY, USA: Praeger Publishers, 1986: 209 (Appendix III).. ב- 1973 קבע המרכז הלאומי לחקר המחלות, אשר הופעל על ידי המרכז הלאומי לבקרה ומניעת מחלות (CDC), סיווג חדש של מיתת תינוקות: מוות בעריסה ^[9]MacDorman MF and Rosenberg HM. Trends in infant mortality by cause of death and other characteristics, 1960-88 (vital and health statistics), Volume 20. Hyattsville,MD, USA: National Center for Health Statistics, U.S. Government Printing, 1993 ^[10]Malloy MH and MacDorman M. Changes in the classification of sudden unexpected infant deaths: United States, 1992-2001. Pediatrics 2005; 115: 1247–1253..

מוות בעריסה מוגדר כמוות פתאומי ובלתי צפוי של תינוק, אשר נותר בלתי מוסבר גם לאחר חקירה יסודית הכוללת ביצוע נתיחה לאחר המוות ובדיקת ההיסטוריה הרפואית^[11]Willinger M, James LS, Catz C. Defining the sudden infant death syndrome (SIDS): deliberations of an expert panel convened by the National Institute of Child Health and Human Development. Pediatr Pathol 1991; 11: 677–84. למרות שלא קיימים תסמינים ייחודיים אשר מאפיינים סוג מוות זה, לעיתים קרובות מגלה הנתיחה לאחר המוות במקרים אלה, גודש ובצקת בריאות ונפיחות דלקתית במערכת הנשימה ^[12]MacDorman MF and Rosenberg HM. Trends in infant mortality by cause of death and other characteristics, 1960-88 (vital and health statistics), Volume 20. Hyattsville,MD, USA: National Center for Health Statistics, U.S. Government Printing, 1993. ^[13]Goldwater PN. Sudden infant death syndrome: a critical review of approaches to research. Arch Dis Child 2003; 88: 1095–100..

ב- 1984 קיים הקונגרס האמריקאי שימוע בנושא בטיחות החיסונים. בשימוע זה נדון החשד לקשר בין חיסונים לבין מוות בעריסה. הקטע הבא לקוח מתוך עדות שמסרה סבתא נסערת בפני ועדת העבודה ומשאבי האנוש של הקונגרס:

שמי דונה גארי. אני שייכת לציבור הבוחרים של הסנטור קנדי במסצ'וסטס. לפני חודש משפחתנו התכוונה לחגוג יום הולדת שנה לנכדתנו הראשונה. במקום זאת, אנחנו נציין שלושים יום למותה בסוף החודש הזה … הנכדה שלנו, לי-אן, הייתה רק בת שמונה שבועות כשאימה לקחה אותה לרופא לבדיקה שגרתית. בביקור זה היא חוסנה לראשונה, כמובן, בחיסון ה-DPT וקיבלה חיסון פוליו לבליעה. בכל שמונת השבועות של חייה התינוקת המתוקה והערנית להפליא הזו מעולם לא השמיעה צרחה מקפיאת-דם כפי שעשתה ברגע שהוזרקה לה זריקת החיסון. כמו כן, אימה מעולם לא ראתה את גבה מתקשת בעוצמה כזו כפי שקרה בזמן שצרחה. לא ניתן היה להרגיע אותה. אפילו אביה לא הצליח להבין את צרחותיה ובכייה הכל כך בלתי אופייני … ארבע שעות מאוחר יותר, לי-אן מתה. 'מוות בעריסה', קבע הרופא.

יכול להיות שהמוות קשור לזריקת החיסון שהילדה קיבלה? ביקשו הוריה לדעת.
לא.

אבל היא בדיוק קיבלה את חיסון ה-DPT הראשון שלה היום אחר הצהרים. לא יתכן שיש קשר בין הדברים?

לא, אין שום קשר, טען רופא חדר המיון בנחרצות.

בעלי ואני מיהרנו אל בית החולים בבוקר שלאחר מותה של לי-אן כדי לשוחח עם הפתולוג לפני שיבצע את הנתיחה שלאחר המוות. רצינו לוודא שהוא מודע לחיסון ה-DPT שקיבלה לי-אן זמן כה קצר לפני מותה, כדי שאולי הוא יוכל לזהות גורם כלשהו אשר יסייע להוכיח את הקשר בין הדברים. הוא לא היה פנוי לשוחח אתנו. חיכינו לו שעתיים וחצי. לבסוף, הצלחנו לשוחח עם רופא אחר לאחר שהנתיחה שלאחר המוות הושלמה. הוא טען שמדובר במוות בעריסה.

בחודשים שקדמו למותה של לי-אן הקפדתי להתעדכן באופן שוטף במצבו של נכדה הקטן של חברתי. הוא גדול כמעט בשנה וחצי מלי-אן. עם קבלת חיסון ה-DPT הראשון שלו הוא איבד את הכרתו למשך 15 דקות, ממש שם, במשרדו של רופא הילדים.

זוהי תגובה נורמלית אצל חלק מהילדים, הבטיח רופא הילדים להוריו. ההורים חששו, אך הם ידעו איזה רופא מצוין יש להם. הם סמכו על שיקול דעתו. כשהגיע הזמן לתת לילדם את מנת החיסון השנייה, שאלו ההורים את הרופא- אתה בטוח שזה בסדר? אתה בטוח שזה באמת חיוני? רופא הילדים שלהם הבטיח להם שוב שהכל בסדר. הוא סיפר להם על מקרה ממש קשה של אחד מהמטופלים הצעירים שלו שלא חוסן וסבל מהתקפי שעלת, שגרמו למותו. ההורים חיסנו את תינוקם במנת ה-DPT השנייה באותו היום. הוא הפך להיות פגוע מוח.

במהלך השבוע האחרון קראתי את דו"חות הסיכום של ישיבות הועדה הזו. התאכזבתי לגלות שאותו דיון חוזר על עצמו שוב ושוב כבר שנים, ושום דבר לא התקדם לקראת יישום פתרון שנראה כה חיוני ומובן מאליו, ושהיה חוסך את הרס חייהם של תינוקות נוספים, ומאפשר מתן פיצוי כספי לאלה אשר כבר נפגעו לכל חייהם. עד כמה מדויק המידע העומד לרשותנו ביחס להשפעות השליליות של מתן חיסונים, לאור העובדה שהממסד הרפואי טען וממשיך לטעון בתגובה לתהיות ההורים- אין שום קשר לחיסון, ממש שום קשר?

מה בנוגע לאמא איתה שוחחתי לא מזמן שבנה בן הארבע פגוע מוח? בכל אחת משלוש הפעמים בהן קיבל את חיסון ה-DPT הוא סבל מפרכוסים בנוכחות רופא הילדים שלו. אין שום קשר, התעקש הרופא.

שוחחתי עם אב המתגורר בעיירה הסמוכה לשלנו, שבנו מת בגיל תשעה שבועות, מספר חודשים לפני מותה של הנכדה שלנו. הילד מת ביום שלאחר קבלת זריקת ה-DPT שלו. סיבת המוות המופיעה על תעודת הפטירה היא "מוות בעריסה".

האם הנתונים הסטטיסטיים עליהם מבסס הממסד הרפואי את טענתו הנפוצה, לפיה "אין שום קשר", הם נתונים מדויקים, או שהם מבוססים על אבחנות לקויות, רישום לקוי? אילו צעדים ננקטים על מנת לספק לציבור חיסונים בטוחים יותר? מי מפקח על בטיחותם? האם אלה הם אותם רופאים ומדענים שפיקחו על כך בעבר? עד מתי ייאלץ הציבור לחכות? איך ניתן יהיה לדרוש שרופאים ומרפאות יישאו באחריות אישית לעדכון ההורים בסיכונים האפשריים של מתן חיסונים לילדיהם? וכיצד ניתן יהיה לזהות מראש את אותם ילדים אשר אין לחסנם, לפני שהם ייפגעו או ימותו כתוצאה מן החיסון?

היום הוא יום החג הלאומי לתפילה. התפילה שלי היא שהועדה הזו תסייע לעשות את מה שצריך לעשות – ומהר. הלוואי שלא תחלוף ולו שנה אחת נוספת בה ייפגעו וימותו ילדים נוספים, משום שאלה המסוגלים לעשות זאת – מסרבים להכיר בקשר המתבקש ^[14]Vaccine Injury Compensation. Hearing Before the Committee on Labor and Human Resources; 98th Congress, 2nd Session, (May 3, 1984): 63-67..

במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20, המשיך מספר מקרי המוות בעריסה להרקיע שחקים. החשש של ההורים שמא קיים קשר בין מתן החיסונים לבין מוות בעריסה הגיע לשיאו. הורים רבים חששו לחסן את תינוקותיהם. הממסד ניסה להבטיח להורים שהחיסונים בטוחים וטען שמקרי מוות פתאומיים ובלתי מוסברים של תינוקות, זמן קצר לאחר חיסונם הם צירופי מקרים ותו לא.

חוזרים לישון

בשנת 1992, יצאה האקדמיה האמריקאית של רופאי הילדים (AAP) בתוכנית שמטרתה להקטין את השיעור הגבוה והבלתי סביר של מוות בעריסה, תוך הבטחה להורים המודאגים כי מוות זה אינו נובע מחיסונים. אקדמיית רופאי הילדים יצאה במסע הסברה לאומי אשר כונה "חוזרים לישון", ובו קראה להורים להשכיב את תינוקם לישון, על גבו ולא על בטנו. משנת 1992 ועד 2001 צנח שיעור ה-"מוות בעריסה" בקצב של 8.6% בשנה. נדמה היה שמסע ההסברה הצליח, וכי הגורם האמיתי למוות בעריסה לא היה החיסונים אלא העובדה שהתינוקות ישנו על בטנם.

עם זאת, בחינה מדוקדקת יותר של מאגר המחלות הבינלאומי (ICD) – אשר הכיל את 130 סיבות המוות הרשמיות של תינוקות – גילתה כשל בטיעון זה. אנשי הצוות הרפואי אשר כתבו את תעודות הפטירה, כגון פתולוגים, יכלו לבחור באחת מתוך סדרה ארוכה של סיבות אפשריות למותו הפתאומי של התינוק. הם לא היו חייבים לסווג את מותו כמוות בעריסה. לפיכך, למרות ששיעור ה-"מוות בעריסה" ירד בקצב שנתי של 8.6% בין 1992 ל- 2001 בעקבות מסע ההסברה המוצלח-לכאורה – עדיין, שיעור המוות של התינוקות כתוצאה מ-"חנק במיטה" (ICD-9 code E913.0) דווקא עלה במהלך אותה תקופה בדיוק בקצב של 11.2% בשנה. מקרי מוות פתאומיים ובלתי מוסברים של תינוקות, אשר לפני מסע ההסברה "חוזרים לישון" סווגו כמוות בעריסה – זכו כעת לסיווג של מוות כתוצאה מחנק במיטה!

שיעורי המוות של תינוקות שנבעו כתוצאה מ-"חנק מסוג אחר" (ICD-9 code E913.1-E913.9), מ-"סיבות בלתי ידועות ובלתי מפורטות" (ICD-9 code 799.9), ומ-"כוונה בלתי ידועה" (ICD-9 code E980-E989) עלו כולם במהלך התקופה האמורה ^[15]Malloy MH and MacDorman M. Changes in the classification of sudden unexpected infant deaths: United States, 1992-2001. Pediatrics 2005; 115: 1247–1253.. באוסטרליה נראה היה שהתרחשה תופעה דומה של סיווג-מחדש. החוקרים הבחינו כי בעוד שיעור המוות בעריסה ירד, שיעור מקרי המוות אשר יוחסו לחנק עלה ^[16]Mitchell E, Krous HF, Donald T, and Byard RW. Changing trends in the diagnosis of sudden infant death. Am J Forensic Med Pathol 2000; 21: 311–314. ^[17]Overpeck MD, Brenner RA, Cosgrove C, Trumble AC, Kochanek K, and MacDorman M. National under ascertainment of sudden unexpected infant deaths associated with deaths of unknown cause. Pediatrics 2002; 109: 274–283 ^[18]Byard RW and Beal SM. Has changing diagnostic preference been responsible for the recent fall in incidence of sudden infant death syndrome in South Australia? J Pediatr Child Health 1995; 31: 197–199..

בין השנים 1999 ל- 2001 עלה בארה"ב באופן משמעותי מספר מקרי המוות אשר יוחסו ל-"חנק במיטה" ול-"סיבות בלתי ידועות". למרות העובדה ששיעור המוות בעריסה המשיך לרדת, לא נרשם כל שינוי משמעותי בשיעור מיתות התינוקות הכולל. במאמר מאת מאלוי ומקדורמן שפורסם לאחרונה בכתב העת רפואת ילדים, הגיעו חוקרי המוות בעריסה למסקנה הבאה:

אם הפתולוגים החלו לסווג כ-"מוות כתוצאה מחנק" מקרי מוות אשר בעבר סווגו כמוות בעריסה, אזי הכללתם מחדש של "מוות כתוצאה מחנק" ומקרי מוות מסיבות בלתי-ידועות או בלתי-מפורטות אלה תחת קטגוריית מוות בעריסה מבטל כ-90 אחוזים מן הירידה בשיעורי המוות בעריסה אשר נצפתה בין השנים 1999 ל-2001, ולפיכך מוביל למסקנה כי בעצם לא חלה כל ירידה משמעותית בשיעורי המוות בעריסה ^[19]Malloy MH and MacDorman M. Changes in the classification of sudden unexpected infant deaths: United States, 1992-2001. Pediatrics 2005; 115: 1247–1253..

תרשים 1: סיווג מחדש של מוות בעריסה כ-"מיתות חנק" או "מקרי מוות מסיבות בלתי ידועות"

תרשים 1: נראה ששיעור מקרי המוות בעריסה ירד מ-61.6 מקרי מוות (מתוך 100,000 תינוקות שנולדו חיים) בשנת 1999, ל-50.9 מקרי מוות בשנת 2001. עם זאת, במהלך תקופה זו חלה עליה משמעותית במקרי מוות של תינוקות אשר יוחסו ל-"חנק במיטה" ול-"סיבות בלתי ידועות". כאשר מצרפים את סיבות המוות הפתאומיות והבלתי צפויות הללו למקרי המוות בעריסה, שיעור מקרי המוות בעריסה נותר יציב יחסית והירידה האמורה הופכת זניחה לחלוטין.

ראיות נוספות המשייכות את מקרי המוות בעריסה לחיסונים

למרות שמחקרים מסוימים לא הצליחו להוכיח קשר כלשהו בין מקרי המוות בעריסה לחיסונים ^[20]Vennemann MM, Butterfass-Bahloul T, Jorch G, Brinkmann B, Findeisen M, Sauerland C, et al. Sudden infant death syndrome: no increased risk after immunisation. Vaccine 2007; 25: 336–340. ^[21]Stratton K, Almario DA, Wizemann TM, and McCormick MC. Immunization safety review: vaccinations and sudden unexpected death in infancy. Washington DC, USA: National Academies Press, 2003. ^[22]Essery SD, Raza MW, Zorgani A, MacKenzie DA, et al. The protective effect of immunisation against diphtheria, pertussis and tetanus (DPT) in relation to sudden infant death syndrome. FEMS Immunology and Microbiology 1999 August 1; 25(1-2): 183-92., קיימות ראיות אחרות המלמדות כי חלק ניכר מן התינוקות באוכלוסייה עשוי להיות חשוף יותר למוות בעריסה בעקבות מתן חיסונים. לדוגמה, כבר בשנת 1933 פרסם כתב העת של ההתאחדות הרפואית האמריקאית (JAMA) מאמר מאת מדסן אשר תיעד את מותם הפתאומי של שני תינוקות שאירע זמן קצר לאחר שקיבלו את חיסון השעלת. התינוק הראשון הכחיל ונתקף בפרכוסים 30 דקות לאחר מתן החיסון ומת בפתאומיות כעבור מספר דקות. התינוק השני הכחיל שעתיים לאחר מתן החיסון ואז מת לפתע ^[23]Madsen T. Vaccination against whooping cough. JAMA 1933; 101: 187-88..

בשנת 1946 פרסמו וורן ו-גארו מאמר ב-JAMA אשר תיעד את מותם הפתאומי של זוג תאומים זהים בעקבות מתן חיסון שעלת. התאומים חוו תסמיני הלם במהלך הלילה, ואז קרסו מערכותיהם, והם נפטרו ^[24]Werne J and Garrow I. Fetal anaphylactic shock: occurrence in identical twins following second injection of diphtheria toxoid and pertussis antigen. JAMA 1946; 131: 730-35..

במהלך שנות ה-60 וה-70 של המאה העשרים החלו שיעורי תמותת התינוקות בקרב שבטי הילידים האוסטרליים להרקיע שחקים, ללא כל הסבר מניח את הדעת. באזורים מסוימים של אוסטרליה, כל תינוק שני מת מסיבה שאינה ברורה – שיעור תמותה של 50 אחוזים!

החוקר הרפואי קאלוקרינוס פתר את התעלומה כשגילה שמקרי המוות מתרחשים זמן קצר לאחר שהתינוקות מקבלים מנת חיסון. הממסד הרפואי יצא זמן לא רב קודם לכן בתוכנית חיסונים המונית על מנת "להגן" על תינוקות הילידים; אך מותם עלה ביחס ישר להיקף יישומה של תוכנית החיסונים. קאלוקרינוס הבין שתינוקות אלה סבלו מתזונה מאד לקויה, ובכלל זאת מהיעדר חמור של ויטמין C. כתוצאה מכך, המערכת החיסונית החלשה שלהם לא הייתה מסוגלת להתמודד עם ההלם שגרמו החיסונים לגופם. קאלוקרינוס הצליח להציל תינוקות אחרים מגורל דומה על ידי כך שנתן להם מנות קטנות של ויטמין C (100 מיליגרם בכל חודש) לפני שקיבלו את החיסונים ^[25]Kalokerinos, A. Every Second Child Was Doomed to Death—Unless One Dedicated Doctor Could Open His Colleagues' Eyes and Minds. New Canaan, CT: Keats Publishing, Inc., 1974..

ביפן, בין השנים 1970 ל- 1974, תועדו 37 מקרים של מוות פתאומי בעקבות מתן חיסון השעלת, מה שהניע הורים ורופאים להתנגד למתן החיסון. בשנת 1975 הגיב הממסד הרפואי היפני לאירועים אלה בכך שהעלה את גיל החיסון מגיל שלושה חודשים לשנתיים. כתוצאה מכך, צנח מספר המקרים בהם שולמו להורים פיצויים עקב מות תינוקם בעקבות קבלת חיסון, מ-37 לאורך תקופה של חמש שנים – ל-3 בלבד במהלך שש וחצי השנים שלאחר מכן (מ-1975 עד אוגוסט 1981). שיעור התמותה הפתאומית בעקבות חיסונים צנח מ- 1.47 ל- 0.15 מקרי מוות לכל מיליון מנות חיסון – ירידה של 90% בתמותה ^[26]Noble, GR., et al. Acellular and whole-cell pertussis vaccines in Japan: report of a visit by U.S. scientists. JAMA 1987; 257: 1351-56. ^[27]Cherry, JD., et al. Report of the task force on pertussis and pertussis immunization. Pediatr (Jun 1988); 81(6): 933-84.. בנוסף על כך, משנות ה-70 המוקדמות (תקופה בה ניתן החיסון לתינוקות בני שלושה חודשים) עד לאמצע שנות ה-80 (עשר שנים לאחר שגיל החיסון הועלה לשנתיים) צנח שיעור תמותת התינוקות ביפן (מספר התינוקות שמתו מתוך כל 1000 לידות בריאות) מ-12.4 ל-5 בלבד – ירידה דרמטית של 60 אחוזים! ^[28]Congressional Budget Office. Factors contributing to the infant mortality ranking of the United States. CBO Staff Memorandum (February 1992): Table 2, Inter-national Infant Mortality Rates by Ranking..

לפי צוות המחקר המיוחד (צ'רי ואח') אשר חקר את הנתונים היפניים ופרסם את תמציתם בכתב העת רפואת ילדים:

הסיווג הקרוי "מוות פתאומי" הוא משמעותי, היות והשימוש בו בהקשר של מוות כתוצאה ממתן חיסונים תאיים ולא-תאיים פסק לחלוטין כאשר הועלה גיל החיסונים לשנתיים ^[29]Cherry, JD., et al. Report of the task force on pertussis and pertussis immunization. Pediatr (Jun 1988); 81(6): 933-84..

צ'רי ועמיתיו הגיעו גם למסקנה הבאה: ברור כי דחיית מתן החיסון הראשוני לגיל שנתיים, ללא קשר לסוג החיסון, מונע את כל התגובות החמורות אשר משויכות למתן החיסונים בגיל מוקדם מידי ^[30]Cherry, JD., et al. Report of the task force on pertussis and pertussis immunization. Pediatr (Jun 1988); 81(6): 933-84..

קיימות ראיות נוספות מן הזמן האחרון לפיהן דחיית מתן החיסונים לגיל מאוחר יותר עשויה להציל תינוקות מפגיעות חמורות וממוות פתאומי הנגרמים כתוצאה מהחיסונים. לדוגמה, מחקר של גולדמן ומילר, אשר פורסם בכתב העת טוקסיקולוגיה אנושית וניסיונית, ואשר בדק יותר מ- 38,000 דו"חות מקרה על תינוקות אשר הוזנו למערכת הדיווח על תגובות שליליות לחיסונים (VAERS) (מערכת מעקב פדרלית זו אוספת נתונים על תינוקות שחוסנו על מנת לאתר תסמינים רפואיים שליליים אשר יתכן שנגרמו כתוצאה ממתן חיסונים). מקרים אשר הסתיימו באשפוז או במוות נבחנו תוך השוואתם לכלל המקרים המדווחים, כולל המקרים הקלים ביותר. מתוך כלל המקרים, שיעור התינוקות שאושפזו תוך זמן קצר ממועד קבלת החיסון היה גבוה מאד, ועמד על 20.1%, אך שיעור זה הלך וירד ביחס הפוך לעליית הגיל בו חוסנו התינוקות, ועמד בסופו של דבר על 10.7% לגבי תינוקות אשר חוסנו מעט לפני הגיעם לגיל שנה. מחקר זה אף גילה שיעור תמותה נמוך משמעותית אצל תינוקות אשר חוסנו בין גילאי 6 חודשים ל-12 חודשים, לעומת אלה אשר חוסנו בין מועד לידתם לגיל ששה חודשים ^[31]Goldman GS and Miller NZ. Relative trends in hospitalizations and mortality among infants by the number of vaccine doses and age, based on the Vaccine Adverse Event Reporting System (VAERS), 1990–2010. Human and Experimental Toxicology 2012; 31(10): 1012-1021..

בשנת 1982, ד"ר וויליאם טורץ', מנהל תחום נוירולוגיית ילדים במחלקת הילדים של בית הספר לרפואה באוניברסיטת נבדה, הציג במסגרת האסיפה השנתית של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, מחקר שערך אשר מראה כי שני שלישים מן הילדים אשר מתו מוות בעריסה, חוסנו בחיסון ה-DPT מעט לפני מותם. מתוכם, 6.5% מתו תוך 12 שעות ממועד החיסון, 13% מתו תוך 24 שעות, 26% תוך שלושה ימים, ו- 37%, 61% ו- 70% תוך שבוע, שבועיים ושלושה, בהתאמה (ראה תרשים 2). טורץ' גם מצא כי מותם של תינוקות בלתי-מחוסנים אשר מתו מוות בעריסה אירע לרוב בעונות הסתיו או החורף, לעומת מקרים של תינוקות מחוסנים, אשר נפטרו כתוצאה ממוות בעריסה בהגיעם לגיל חודשיים או ארבעה חודשים – בכפוף למועדים בו קיבלו את המנה הראשונית של חיסון ה DPT טורץ' סיכם את דבריו בטיעונו שמאד יתכן שחיסון ה- DPT הינו גורם מרכזי (ולרוב בלתי-מוכר) למקרי מוות בעריסה ולמוות בשלב מוקדם של הילדות, ושסיכוניו עולים על תועלתו האפשרית. מחקר זה מלמד על הצורך לבחון מחדש ויתכן שאף לשנות את הליכי החיסון הקיימים ^[32]Torch, WC. DPT immunization: A potential cause of the sudden infant death syndrome (SIDS). Amer Acad of Neur, 34th Annual Meet, Apr 25-May 1, 1982. Neur 32(4): pt. 2..

בשנת 1983 פורסם בכתב העת מחלות ילדים מדבקות, מחקר מאת בארף ועמיתיו אשר בחן שבעה עשר מקרי מוות בעריסה של תינוקות בטווח של 28 יום ממועד חיסונם. המחקר חישב את הצפי הסטטיסטי למספר מקרי המוות בכל אחד מ-28 ימים אלו, והשווה את הנתונים עם מספר מקרי המוות בפועל בכל אחד מהימים. מספר מקרי מוות גדול במיוחד מבחינה סטטיסטית אירע במהלך השבוע הראשון לאחר החיסונים (הצפי עמד על 6.75 מקרי מוות, ובפועל אירעו 17 מקרים – פי 2.5 יותר מן הצפוי). החריגה הגדולה ביותר מהצפי אירעה תוך עשרים וארבע שעות ממועד החיסון (הצפי עמד על 0.96 מקרי מוות, ובפועל אירעו 6 מקרים – פי יותר מ-6 מן הצפוי) ^[33]Baraff, LJ, Ablon, WJ, Weiss RC. Possible temporal association between diphtheria-tetanus toxoid-pertussis vaccination and sudden infant syndrome. Pediatric Infectious Disease Journal 1983; 2: 7-11..

תרשים 2: חיסון השעלת ותסמונת המוות בעריסה

תרשים 2: במחקר שבחן 103 מקרים של ילדים אשר מתו מות עריסה, יותר משני שליש מהילדים קיבלו את חיסון השעלת זמן קצר טרם מותם. מתוכם, 6.5% תוך 12 שעות ממועד החיסון, 13% מתו תוך 24 שעות, 26% מתו תוך שלושה ימים, ו- 37%, 61% ו- 70% מתו תוך שבוע, שבועיים ושלושה, בהתאמה.

בשנת 1987, פרסם כתב העת האמריקאי לבריאות הציבור מחקר מאת ווקר ועמיתיו, אשר מאשש פעם נוספת את הקשר בין החיסונים למוות בעריסה. הוא מראה כי תינוקות מתו בשיעור גבוה פי שבעה במהלך שלושת הימים שחלפו מאז שקיבלו את חיסון ה-DTP [דיפטריה, טטנוס, שעלת הישן] ^[34]Walker, AM., et al. Diphtheria-tetanus-pertussis immunization and sudden infant death syndrome. Am J Public Health (August 1987); 77(8): 945-51..

בשנת 1991, הציגו שייבנר וקרלסון, באסיפת החיסונים הלאומית השנתית בקנברה שבאוסטרליה, ראיות מוצקות המבססות את הקשר שבין מוות בעריסה לחיסון ה- DTP. הם הצליחו לפתח מעבד ממוחשב זעיר ומתוחכם אשר הונח תחת מזרונם של התינוקות שנבדקו, ושמטרתו הייתה לנטר במדויק את דפוסי הנשימה שלהם לפני ואחרי מתן החיסון. המעבד הפיק דו"חות ממוחשבים במקרים של הפסקת נשימה או נשימה איטית באופן חריג. הנתונים הראו באופן חד משמעי כי מתן חיסון השעלת גרם לעלייה קיצונית בכמות המקרים בהם הנשימה כמעט פסקה או פסקה לחלוטין (תרשים 3). מקרים אלה המשיכו לאורך חודשים לאחר מתן חיסון ה- DTP. העורך הראשי של המחקר הסיק כי "חיסונים הם הגורם השכיח ביותר למוות בר-מניעה של תינוקות" ^[35]Scheibner, V. Vaccination: 100 Years of Orthodox Research Shows that Vaccines Represent a Medical Assault on the Immune System. Blackheath, NSW, Australia: Scheibner Publications, 1993: 59-70; 225-235; 262..

תרשים 3: חיסון השעלת ודפוסי נשימה תחת לחץ: הקשר למוות בעריסה

תרשים 3: איור זה מציג תיעוד של 17 יום בהם נמדדו דפוסי נשימה של ילד אחד לפני ואחרי שקיבל את חיסון השעלת. ערכים העולים על 1000 שניות מעידים על דפוסי נשימה חריגים באופן חמור. עורך מחקר זה הסיק כי "חיסונים הם הגורם השכיח ביותר למוות בר-מניעה של תינוקות".

בשנת 2006 פרסמו אוטוויאני ועמיתיו מחקר בכתב העת האירופי לפתולוגיה ("ארכיב וירצ'ווז") אשר תיעד את מקרהו של תינוק בן שלושה חודשים שמת לפתע באופן בלתי צפוי זמן קצר לאחר שניתנו לו שישה חיסונים שונים בזריקה אחת. לאחר שניתחו את גזע מוחו ובחנו את מערכת ההולכה הלבבית שלו, הגיעו עורכי המחקר למסקנה הבאה: "מקרה ייחודי זה מלמד אותנו רבות על ההשפעה הקטלנית האפשרית של חיסון משושה על תינוק פגיע." הם גם ציינו כי "בעקבות כל מקרה של מוות פתאומי ובלתי צפוי אשר מתרחש… בינקות, במיוחד זמן קצר לאחר מתן חיסון, חובה תמיד לערוך נתיחה מלאה שלאחר המוות," משום שאחרת ניתן יהיה בקלות להחמיץ את הקשר שבין החיסון למוות ^[36]Ottaviani G, Lavezze AM, and Matturri L. Sudden infant death syndrome (SIDS) shortly after hexavalent vaccination: another pathology in suspected SIDS? Virchows Archiv 2006; 448: 100–104..

באותה שנה פרסם צוות אחר של מדענים (זינקה ועמיתיו) מחקר בכתב העת חיסון אשר תיעד שישה מקרים של מוות בעריסה אשר אירעו תוך ארבעים ושמונה שעות ממועד מתן החיסון המשושה. בנתיחה שלאחר המוות התגלו במקרים אלה "ממצאים חריגים במוח" אשר לימדו על קשר בין החיסון המשושה וסינדרום המוות בעריסה ^[37]Zinka B, Rauch E, Buettner A, Rueff F and Penning R. Unexplained cases of sudden infant death shortly after hexavalent vaccination. Vaccine 2006; 24(31-32): 5779–5780..

בשנת 2011 פרסם כתב העת סטטיסטיקות ברפואה, מחקר מאת קוהנרט ועמיתיו אשר בדק את הקשר שבין מתן חיסונים משולבים לבין מקרי המוות המתרחשים בעקבותיהם. עורכי המחקר הציגו עליה של 1600% בשיעור מקרי המוות בעריסה לאחר הזרקת המנה הרביעית של חיסון המחומש (המכיל חמישה חיסונים בזריקה אחת) או של החיסון המשושה (המכיל ששה חיסונים בזריקה אחת) ^[38]Kuhnert R, Hecker H, Poethko-Muller C, Schlaud M, Vennemann M, Whitaker HJ, et al. A modified self-controlled case series method to examine association between multidose vaccinations and death. Stat Med 2011; 30(6): 666–677..

כיום, ממשיכים הורים תמימים להתמודד עם שברון הלב הכרוך באובדן תינוקותיהם הבריאים כתוצאה ממתן החיסונים.

להלן תיאור של מוות מיותר נוסף אשר סווג כמוות בעריסה, מפי אימה הנסערת של התינוקת:

ביתנו היפהפייה בת החודשיים מתה לא מזמן. זה היה מוזר, כי מוקדם יותר באותו יום בדיוק לקחתי אותה לבית החולים של הבסיס הצבאי כדי שיערכו לה את הבדיקה השגרתית של גיל חודשיים. הרופאה אמרה לי שמצבה פשוט מעולה. ואז היא אמרה שביתי זקוקה לארבע זריקות חיסון. "ארבע!?", נדהמתי. אך היא הבטיחה לי שזה נורמלי לחלוטין.

באותו ערב, האכלתי אותה והשכבנו אותה לישון כרגיל. הלכנו לבדוק מה שלומה 45 דקות לאחר מכן וגילינו שהיא מתה. אמרתי למשטרה ולחוקר מקרי המוות שאני מאמינה שהמוות נגרם כתוצאה מהחיסונים, כי היא הייתה במצב מצוין באותו יום, לפני קבלת הזריקות. אבל לאחר שלושה שבועות קיבלנו לבסוף את דו"ח הנתיחה לאחר המוות שקבע שמדובר במוות בעריסה. עד היום אני משוכנעת שהילדה מתה כתוצאה מהזריקות. אף אחד לא יוכל לשכנע אותי אחרת ^[39]Unsolicited correspondence received by the Thinktwice Global Vaccine Institute. www.thinktwice.com.

עוד קורבנות חיסונים החבויים ברשימות המוות

"מוות בעריסה", "חנק במיטה", ומוות הנגרם כתוצאה מ-"סיבות לא ידועות ולא מפורטות" הם רק שלוש מ-130 סיבות המוות הרשמיות אשר יתכן שחלקן משמשות על מנת לתרץ מקרי מוות אשר בעצם נגרמו כתוצאה מחיסונים. ישנם מספר סיווגים נוספים מתוך רשימת מאגר המחלות הבינלאומי אשר משמשים כחלופות סיווג שגויות למוות כתוצאה מחיסונים: מחלות ויראליות בלתי מפורטות, מחלות דם, מחלות מערכת העצבים, מחלות בלתי מפורטות של מערכת הנשימה ותסמונת התינוק המנוער. כל הסיווגים הרשמיים הללו עשויים לשמש כמאגר סיבות חלופי למקרי מוות של תינוקות אשר נגרמים כתוצאה ממתן חיסונים, ואשר מסווגים-מחדש כמקרי מוות רגילים.

לדוגמה, חיסון נגד נגיף הרוטה (Rotarix) קיבל אישור על ידי מנהל התרופות והמזון האמריקאי ה- FDA בשנת 2008. עם זאת, במסגרת מחקר רפואי אשר בחן את רמת הבטיחות של חיסון זה, התגלה כי שיעור התמותה בקרב תינוקות אשר חוסנו בו היה גבוה משמעותית מזה של תינוקות שלא חוסנו – בעיקר כתוצאה מעלייה סטטיסטית של דלקת ריאות ^[40]GlaxoSmithKline. Rotarix1 (Rotavirus Vaccine, Live, Oral) Oral Suspension. Product insert from the manufacturer (April 2008): 6.. הסבר ביולוגי סביר לכך הוא שההידבקות בנגיף הרוטה מאפשרת לתינוק ליהנות מההגנה הטבעית שמעניק הנגיף מפני דלקות נשימתיות ^[41]FDA. Center for biologics evaluation and research, vaccines and related biological products advisory committee meeting (February 20, 2008): 127–128.. למרות שנראה שמקרי המוות האלה קשורים לחיסונים, ברוב המקרים יסווגו אותם חוקרי מקרי המוות כנובעים מדלקת ריאות.

חלק ממקרי המוות של תינוקות המתרחשים זמן קצר לאחר מתן החיסונים מסווגים בטעות כסינדרום התינוק המנוער. דימום ברשתית העין ודימום מוחי עשויים להיגרם על ידי אדם בוגר שניער את תינוקו, או כתוצאה מנזק שנגרם על ידי חיסונים. עדויות של מומחים רפואיים עזרו במקרים כאלה לזַכות מכל אשמה הורים אשר הואשמו ברצח ילדיהם ^[42]Buttram H and England, C. Shaken Baby Syndrome or Vaccine-Induced Encephalitis: Are Parents Being Falsely Accused? Bloomington, Indiana: Author House, 2011.. זוהי רק דוגמה אחת נוספת לסוג מקרים בהם סיבת המוות האמיתית מסווגת-מחדש או מוסתרת בתוך רשימות המוות.

נושא הסיווג-מחדש של סיבות המוות המופיעות במאגר המחלות הבינלאומי ה-ICD מעסיק מאד את המרכז הלאומי לבקרת ומניעת מחלות (ה- CDC) משום שסיווגים ודיווחים בלתי מדויקים או בלתי עקביים של סיבות המוות פוגעים ביכולתו של המרכז לערוך בקרה אחר מגמות כלל-ארציות, להעריך גורמי סיכון, ולפתח ולבחון תוכניות למען מניעת מקרי מוות אלה ^[43]CDC. About the sudden unexpected infant death investigation (SUIDI) reporting form. Department of Health and Human Services (accessed May 13, 2013).. לכן, הליכי תיעוד רפואי חייבים להיות כפופים למנגנון בקרה, על מנת לבחון באיזו תדירות עוברים מקרי מוות של תינוקות אשר נובעים מחיסונים, סיווג מחדש וזוכים להגדרה של מקרי מוות רגילים מתוך רשימת ה- ICD. חשוב מכך, יש להזהיר את ההורים כי בטיחות החיסונים זוכה להערכה מופרזת היות ומקרי מוות הנובעים מחיסונים אינם זוכים לתיעוד המדויק לו הם ראויים.

חיסונים, בטיחות, הסכמה מדעת וזכויות אדם

קיימות 130 סיבות רשמיות למוות של תינוקות (לפי רשימת ה- ICD) וסיבה אחת בלתי רשמית: מוות כתוצאה מתגובה שלילית לחיסון אחד או יותר. כאשר מקרי מוות הנגרמים כתוצאה מחיסונים נותרים חבויים בתוך רשימות המוות, נמנעת מן ההורים האפשרות להעריך באופן שקוף וכנה את יחס העלות-מול-תועלת של מתן החיסונים, ולכן הסכמה אמיתית ומודעת למתן חיסונים אינה מתאפשרת. כאשר מופעל לחץ על ההורים לחסן את ילדיהם מבלי להעניק להם גישה למידע מדויק בגין מקרי מוות אשר נבעו מחיסונים, מדובר בהפרה של זכויות האדם שלהם. וכך הופכים אנשי הממסד הרפואי, רופאי הילדים ואנשי תעשיית התרופות לאחראים פליליים לכל מקרה מוות של תינוק שנגרם כתוצאה מחיסונים – אפילו שהחיסונים אינם זוכים להכרה רשמית כגורם המוות. מציאת דרכים להגברת הבטיחות של החיסונים, מתן מידע אמיתי ומדייק להורים ביחס לסיכונים הכרוכים בחיסונים ושמירת זכויות האדם שלהם ושל ילדיהם חייבים לעלות לראש סדר העדיפויות.