פגיעות במערכת העצבים המרכזית לאחר חיסונים: הצעות לשינויים בתכנית החיסונים

פגיעה במערכת העצבים

פגיעות במערכת העצבים המרכזית לאחר חיסונים: הצעות לשינויים בתכנית החיסונים

המערכת החיסונית של התינוק שונה מזו של אדם בוגר; על פי מחקרים, מגיעה המערכת לבגרות כמעט מוחלטת לקראת גיל 3 (ישנם חוקרים המעריכים כי תהליך ההבשלה נמשך עד גיל 6 בקירוב). שוני זה מתבטא ביכולתו המוגבלת של התינוק לייצר נוגדנים, בעיקר ב-5-6 החודשים הראשונים לחייו. מסיבה זו, נאלצים לתת לתינוק מספר מנות חיסון, המכילות רמות גבוהות של אדג’ובנטים (מעוררי מערכת החיסון), בהפרשי זמן קטנים יחסית, דבר העלול לגרום לתופעות לוואי רבות.

תופעות לוואי הפוגעות במערכת העצבים המרכזית:

בשנת 2012 ראה אור מחקר סוקר (המסכם את המידע הקיים בתחום מסוים) בנושא תופעות הלוואי הנוירולוגיות כתוצאה מחיסונים. מחבריו מחלקים את הדיווחים על תופעות לוואי נוירולוגיות לשני סוגים [1]Sienkiewicz D, Kułak W, Okurowska-Zawada B, Paszko-Patej G. Neurologic adverse events following vaccination. Prog Health Sci 2012, 2 (1) 129-141:

  1.  תופעות לוואי קלות וחולפות, אשר יכולות להופיע בדרגות שונות של חומרה, למשל בכי ממושך, אי שקט והיפראקטיביות, אפטיות ועייפות יתר, חום וכדומה.
  2. תופעות לוואי קשות, אשר לרוב נמשכות מעבר ל-24 שעות ולעתים מעידות על פגיעה קבועה במערכת העצבים המרכזית. תופעות לוואי אלה כוללות פרכוסים (במיוחד כאשר מופיעים ללא חום), ריפיון שרירים, דלקת קרום המוח, התנוונות המוח ואוטיזם.

במדינות אירופה נהוגות תכניות חיסונים שונות. במדינות סקנדינביה, אשר בהן נרשם השיעור הנמוך ביותר של תמותת תינוקות, לא קיים חוק המחייב חיסונים, ואת החיסון הראשון נותנים בגיל 3 חודשים. בשנת החיים הראשונה מקבל התינוק 9 חיסונים מומלצים, ובגיל 18 חודשים הוא מקבל את חיסון ה-MMR. 

במדינות אלה נותנים רק את חיסון השעלת האסלולרי (הנחשב לבטוח יותר) ואת החיסון המומת נגד פוליו. החיסונים נגד צהבת B ונגד שחפת ניתנים רק לילדים בקבוצות סיכון גבוהות. מדינות סקנדינביה מתאפיינות גם בשיעורים הנמוכים ביותר של אוטיזם, בהשוואה למדינות שבהן גיל החיסון הראשון מוקדם יותר ומספר מנות החיסון גדול יותר.

שינויים נדרשים בתכנית החיסונים

בפולין הציע צוות משולב של רופאי ילדים וחוקרים בתחום הנוירוביולוגיה, תוכנית חיסונים חלופית, הכוללת

  1.  הוצאת התימרוסל מכל החיסונים.
  2.  הפסקת מתן החיסון נגד צהבת מסוג B לכלל התינוקות. החיסון יינתן רק לתינוקות לאימהות שהינן נשאיות של הנגיף.
  3.  התחלת תוכנית החיסונים בגיל 4 חודשים.
  4.  מתן 3 חיסונים שונים לכל היותר באותו היום.
  5.  הפסקת מתן חיסונים המכילים נגיפים חיים-מוחלשים, או לחילופין מתן החיסונים הללו בנפרד, בהפרשים ניכרים זה מזה.
  6.  איש הצוות הנותן את החיסון ימלא שאלון מסודר עם הורה התינוק, תוך התעמקות בנושאי אלרגיות, אסתמה ומחלות אוטואימוניות, שדווחו אצל בני המשפחה בעקבות חיסון. במידה וקיימים אחד או יותר מהנ”ל, יש להעריך את סיכוי התינוק לפתח תופעות לוואי דומות. במקרה זה יש לתכנן בזהירות תוכנית חיסונים חלופית.
  7.  יש לבדוק את התינוק/ילד המחוסן לאחר החיסון, על מנת לאתר תגובות מסכנות חיים.

מקורות מידע[+]

נושאים באתר