חיסונים למטיילים

חיסונים למטיילים

מטיילים רבים הטסים למדינות שונות בעולם עומדים בפני השאלה לגבי נחיצות חיסונים נוספים לפני הטיסה.

במרפאות מטיילים ישנן המלצות על חיסונים לפי מדינת היעד.  נחיצות החיסונים במקרים אלו הינה שאלה העולה לעיתים קרובות מאד בקרב מטיילים.

צהבת נגיפית מסוג B

הנגיף עובר באמצעות נוזלי גוף של נשא או חולה כרוני, בעיקר בדם. נוזלים נוספים להדבקה הם רוק וזרע. הרוק עלול להעביר את הנגיף בנשיכה, אך  לא ידועה הדבקה כתוצאה מנשיקה או חשיפה אחרת לרוק. לא נראה שהנגיף עובר באמצעות דמעות, זיעה, שתן, צואה או רסיסי טיפות (התעטשות, שיעול). אמצעי ההדבקה הנפוץ ביותר הינו יחסי מין. אמצעי הדבקה נוספים, נפוצים הרבה פחות, כוללים שימוש בציוד שאינו סטרילי: מזרקים נגועים, קעקועים, ניקוב חורים באוזן/פירסינג, אקופונקטורה, ציוד רפואי נגוע )דרך ריריות פה ועין). הנגיף עשוי לחולל מחלה ויראלית אשר מועברת ע”י מגע ישיר עם הדם. המחלה מועברת באמצעות יחסי מין או ע”י שיתוף מחטים מזוהמות של מזרקי סמים. בגלל אופי ההידבקות, היא מופיעה בעיקר בקרב אנשים בוגרים.

הסיכון להדבקה בנגיף קשור לאורח החיים, עבודה וסביבה. ניתן להפחית את הסיכון להידבק בצהבת נגיפית מסוג B על ידי הימנעות ממגע עם נוזלי גוף של נשא או חולה, בעיקר דם וזרע, הימנעות מקיום יחסי מין עם נשא או חולה, אי שימוש במזרקים משומשים או ביצוע פעולות חודרות עור כגון קעקועים וכד’.

הסיכון לסיבוכים ארוכי טווח קטן בהרבה ממה שבד”כ גורמים לנו להאמין, גם אם נדבקים במחלה. למעלה מ – 95% מהחולים במחלה מבריאים באופן מלא והידבקות בה מקנה חיסון אמיתי למשך כל החיים. כמו כן, הסיכון להידבקות במחלה הינו נמוך באופן כללי. קיום יחסי מין מוגנים, והימנעות מגורמי סיכון כמו הזרקת סמים ושימוש בציוד רפואי שאינו סטרילי, מונעים את הסיכון שבהידבקות במחלה. 

מטיילים אינם בסיכון מוגבר להידבקות בנגיף.

לקריאה נוספת על המחלה, החיסון, תופעות הלוואי ומראי מקום למידע זה.

צהבת נגיפית מסוג A

צהבת A הינה מחלה אקוטית עם תסמינים של הופעת חום, בחילה קלה, סחרחורות, תחושת אי נוחות באזור הבטן, שתן כהה וצהבהבות של העור. החלמה מלאה מהמחלה צפויה ב- 99% מהמקרים.

ניתן להידבק בנגיף מחשיפה למזון או שתיה נגועים בנגיף (לרוב במקומות בהם הפרדת הביוב ממקורות השתייה לוקה בחסר) או ישירות מאדם חולה. ההדבקה נעשית בצורה אוראלית. חשיפה לרוק של אדם נגוע אינה גורמת להידבקות בנגיף.

שמירה על היגיינה בסיסית וצריכת מזון ממקורות בטוחים מסייעים במניעת הדבקות במחלה במקומות בהם היא מתפרצת.

לקריאה נוספת על המחלה, החיסון, תופעות הלוואי ומראי מקום למידע זה.

פוליו

פוליו הינה מחלה מדבקת הנגרמת ע”י נגיף מעיים העלול לתקוף תאי עצב במוח ובעמוד השדרה. בקרב כ- 72% מהילדים הנדבקים בנגיף, המחלה חולפת ללא תסמינים כלל. בקרב 24% מהחולים תופיע מחלה קלה ללא תסמינים נוירולוגים המתבטאת בחום נמוך וכאב גרון. ההחלמה היא לרוב בטווח של שבוע. 1%-5% מהנדבקים יחוו נוקשות בצוואר ובגב אשר יחלפו לחלוטין בטווח של בין יומיים ל- 10 ימים. בקרב כ-1% מהחולים ישאר שיתוק חלקי, בד”כ של אחד הגפיים.

הדבקה בפוליו נעשית בדרך של צואה-פה. העברה מאדם לאדם בצורה אוראלית תתכן גם כן, אך נדירה למדי.

למחלה אין טיפול וכאשר אדם מפתח תסמיני מחלה ניתן לתת טיפול תומך בלבד.

מניעת הידבקות במחלה נעשית ע”י שמירת היגיינה בסיסית הכוללת שטיפת ידיים לפני אכילה והימנעות מקרבה לחולה במחלה.

המחלה מוגרה כמעט לחלוטין במרבית העולם, וכיום אפגניסטן ופקיסטן הינן המדינות היחידות אשר עדיין אנדמיות לנגיף.

לקריאה נוספת על המחלה, החיסון, תופעות הלוואי ומראי מקום למידע זה.

טטנוס

טטנוס היא מחלה קשה ולעיתים קטלנית הנגרמת מרעלנים אותם מייצר חיידק הטטנוס. החיידק יכול לשרוד רק בתנאים ללא חמצן ולכן נדרש פצע מאד עמוק או נמקי על מנת שטטנוס יוכל להתפתח ולחדור. שריטות, פצעים פתוחים וכל רקמה פצועה החשופה לחמצן, אינם בסיכון לחיידק הטטנוס עקב החשיפה לאוויר.

על פי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה”ב המפתח למניעת המחלה לאחר פציעה הוא שטיפה טובה מאד של הפצע והסרת רקמות מתות וגופים זרים מאזור הפצע. אם הפצע עמוק יש לאפשר לדם לזרום החוצה ע”י לחיצה מקומית ולשטוף במי חמצן.

יעילות החיסון במניעת מחלה בעת חשיפה לחיידק מוטלת בספק והעדויות האפידמיולוגיות מראות שלחיסוני דחף ערך שולי מבחינת יחס עלות-תועלת.

לקריאה נוספת על המחלה, החיסון, תופעות הלוואי ומראי מקום למידע זה.

טיפוס המעיים (Typhoid Fever)

המחלה

טיפוס המעיים הינה מחלה הנגרמת מחיידק הסלמונלה המועבר במזון או שתייה מזוהמים. המחלה האקוטית מאופיינת בחום, כאבי ראש, בחילה, איבוד תיאבון עצירות או שלשול. תסמיני המחלה יכולים להיות קלים עם תחושת אי נוחות במעיים אך סיבוכים הינם דבר אפשרי. המחלה נפוצה באזורים בהם ישנה סניטציה נמוכה ומערכות בהם סינון מי השתיה הינם באיכות נמוכה. תמותה מהמחלה נמצאת בירידה עקב טיפול בתרופות שונות. כ- 4% מהחולים במחלה יהפכו לנשאים של החיידק ויפרישו אותו בצואה בטווח של שנה [1]Bhandari J, Thada PK, DeVos E. Typhoid Fever. 2021 Aug 11. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2021 Jan–. PMID: 32491445..

טיפול

טיפול אנטיביוטי הינו הטיפול העיקרי במחלה. טיפול תומך בחולה הינו מרכיב חשוב בהחלמה מן המחלה [2]Mellon G, Eme AL, Rohaut B, Brossier F, Epelboin L, Caumes E. Encephalitis in a traveller with typhoid fever: efficacy of corticosteroids. J Travel Med. 2017 Sep 01;24(6).

סיבוכי המחלה

התפתחות מוקדי נמק וכיבים במעי, וכן שלשולים המלווים בדימום.

החיסון

ישנם שני חיסונים, מומת וחי-מוחלש.

לפני קבלת החיסון יש לדווח לגורם המחסן על כל תגובה אלרגית למנות קודמות, היחלשות של מערכת החיסון, מצב של הריון או הנקה, לקיחת אנטיביוטיקה או תרופות נגד מלריה. כל אחד מהנ”ל יכול למנוע את מתן המנה במועד בה נקבע החיסון.

תופעות לוואי לחיסון יכולות להיות כאבים באזור ההזרקה, כאב ראש, חום ותחושת אי נוחות כללית כאשר לוקחים את החיסון המומת. חום, כאבי ראש, שלשולים, הקאות ובחילות הינן תופעות נפוצות בקרב מחוסנים בחיסון החי-מוחלש.

החיסון עלול לגרום לתגובה אלרגית חריפה ופגיעות נוספות במחוסן וגם מוות [3]https://www.cdc.gov/vaccines/hcp/vis/vis-statements/typhoid.html.

שמירה על היגיינה בסיסית, אכילה במקומות מסודרים ושתיה מבקבוקים סגורים בלבד, יפחיתו משמעותית את סיכוי המטייל להידבק בטיפוס המעיים.

קדחת צהובה (Yellow Fever)

קדחת צהובה נגרמת מנגיף המועבר דרך יתושים ונפוץ באזורים הטרופים והסובטרופיים של אפריקה ודרום אמריקה. תסמיני המחלה לרוב בלתי מורגשים או קלים עם חום וכאבים, אך סיבוכי המחלה הנדירים כוללים דלקת בכבד, דימומים ועור צהבהב [4]https://www.cdc.gov/yellowfever/symptoms/index.html. הדרך למניעת המחלה היא להשתמש בחומרים דוחי יתושים וללבוש בגדים ארוכים כאשר נמצאים באזורים אנדמים למחלה.

תופעות הלוואי לחיסון כוללות כאבי שרירים וחום נמוך. במקרים נדירים יכולה להתפתח תגובה חריפה ומסכנת חיים כגון תגובה אלרגית המתבטאת בקשיי נשימה, נפיחות של המוח וחוט השדרה והתפתחות מחלת גיליאן ברה. קריסת מערכות הינה עוד תופעות לוואי חמורה לחיסון [5]https://www.cdc.gov/yellowfever/vaccine/vaccine-reactions.html.

דלקת קרום המוח היפנית (Japanese Encephalitis)

דלקת קרום המוח היפנית נגרמת מנגיף המועבר דרך יתושים מסוג Culex tritaeniorhynchus, הנפוצים בצפון אסיה ובחלקים מאפריקה. המחלה נפוצה בעיקר באזורי חקלאות כפרית ולרוב נמצא באזור של גידולי אורז ושדות מוצפים במים. ההדבקה בנגיף נפוצה לרוב בקיץ ובסתיו, אולם באזורים טרופיים המחלה נפוצה לאורך כל השנה ובעיקר בחודשים הגשומים [6]https://www.cdc.gov/japaneseencephalitis/symptoms/index.html. המחלה אינה עוברת מאדם לאדם.

פחות מ 1% מהנדבקים במחלה יחוו תסמינים קליניים. תסמינים אלו כוללים חום, כאבי ראש והקאות. תסמינים נוספים, פחות נפוצים, כוללים חולשה ותסמינים נוירולוגיים אשר יכולים לכלול פרכוסים [7]https://www.cdc.gov/japaneseencephalitis/symptoms/index.html.

סיבוכי המחלה עלולים לכלול דלקת קרום המוח אשר ב- 20-30% מהמקרים מסתיימת במוות. למרות שמרבית התסמינים חולפים לחלוטין, תסמינים נוירולוגים ופסיכיאטרים עלולים להמשך אצל חלק מהנדבקים לתקופה ארוכה יותר[8]https://www.cdc.gov/japaneseencephalitis/symptoms/index.html.

הטיפול במחלה הינו טיפול תומך בלבד להקלה על התסמינים [9]https://www.cdc.gov/japaneseencephalitis/symptoms/index.html

במחקר רחב היקף בקרב מטיילים נמצא כי החיסון מעלה את הסיכון לתגובה אנפילקטית חריפה הדורשת התערבות רפואית. החוקרים מציינים כי המחלה מאד נדירה בקרב מטיילים ובשל הסיכון המוגבר לתגובות קשות, מסכמים החוקרים כי החיסון צריך להישאר כהמלצה אך ורק למטיילים אשר נמצאים בסיכון מוגבר למחלה [10]Nothdurft HD, Jelinek T, Marschang A, Maiwald H, Kapaun A, Löscher T. Adverse reactions to Japanese encephalitis vaccine in travellers. J Infect. 1996 Mar;32(2):119-22. doi: 10.1016/s0163-4453(96)91281-5. PMID: 8708368.

כלבת (Rabies)

כלבת הינה מחלה ויראלית קטלנית המועברת בנשיכה או שריטה מחיה נגועה. מרבית מקרי התמותה בעולם מכלבת היא מנשיכה של כלב נגוע [11]https://www.cdc.gov/rabies/index.html.

נגיף הכלבת פוגע במערכת העצבים וללא טיפול רפואי מתאים לאחר חשיפה אפשרית לנגיף, הדבר עלול להסתיים במוות [12]https://www.cdc.gov/rabies/index.html. התסמינים כוללים חולשה ואי נוחות, חום או כאבי ראש ועלולים להמשך מספר ימים. החמרה של התסמינים כוללת התנהגות שאינה רגילה לאדם הננשך, הזיות, חרדה, רגישות יתר ופחד ממים [13]https://www.cdc.gov/rabies/symptoms/index.html.

כאשר יש חשש לכלבת הטיפול כולל מתן נוגדנים כנגד המחלה ו- 4 מנות חיסון על פני 14 יום [14]https://www.cdc.gov/rabies/exposure/index.html.

הדרך הטובה ביותר להימנע מחשיפה לכלבת היא להתרחק מחיות בר או חיות משוטטות.

המלצות חיסונים למטיילים

רשויות הבריאות ממליצות למטיילים להתחסן כנגד מחלות מסוימות לפני נסיעה למדינה אחרת.

ההחלטה האם להתחסן או לא בחיסונים המומלצים למטיילים עומדת בפני מטיילים רבים. אופי הטיול הינו גורם מכריע ברמת הסיכון שנחשף המטייל, לגורם מחלה זה או אחר: טיול באזורים מתויירים לעומת טיול לאזורים מרוחקים אשר אינם המסלול הקבוע של מטיילים, עבודה עם חיות (ישנם מטיילים שנוסעים במטרה להתנדב עם חיות מקומיות) וכדומה, הינם גורמים המשפיעים מאד על רמת הסיכון אליה נחשף המטייל.

על המטייל לזכור כי מחלות רבות אשר אין כנגדן חיסון מועברות בדרך זהה למחלות אשר יש כנגדן חיסון, ועל כן יש לשמור על כללים בסיסיים על מנת לצמצם את הסיכון להיחשף למחלות בזמן הטיול על ידי:

  • אכילה במקומות מסודרים תוך הימנעות מאוכל בדוכני רחוב
  • שתיה מבקבוקים חתומים והימנעות משתית משקאות עם קרח (בעיקר באזורים בהם איכות המים ירודה)
  • שטיפת ידיים במים וסבון לפני האכילה
  • שימוש בחומרים דוחי יתושים ולבישת בגדים ארוכים באזורים מוכי יתושים

מקורות מידע[+]

נושאים באתר