ביום הגיוס לצה"ל, במסגרת הליך שנקרא שרשרת החיול, מתבקש החייל לעבור כמה בדיקות רפואיות. ביניהן: צילום רנטגן של חלל הפה והשיניים (לצורך זיהוי בעת חירום), מתן דגימת דם (שמתוכה תילקח גם דגימת דנ"א), מתן דגימה התנדבותית של רוק לצורך כניסה למאגר של תרומת מח עצם וקבלת חיסונים.
החיסונים הניתנים בצבא לכלל החיילים ביום הגיוס הם:
- חיסון טטנוס בתרכיב (DT- טטנוס, דיפתריה או DTaP – טטנוס-דיפתריה-שעלת),
- חיסון כנגד צהבת A
- וחיסון נגד דלקת קרום המוח [חיסון ארבע ולנטי כנגד ארבעה זנים של חיידק המנינגוקוק (Mencevax)].
בעונת החורף – בין החודשים אוקטובר עד מרץ, ניתן גם חיסון כנגד שפעת.
חיסונים נוספים ניתנים לחיילים בתפקידי רפואה, או בתפקידים אחרים, על סמך תפקידם ושיבוצם.
לפי הודעה רשמית שנתקבלה מדובר צה"ל בדצמבר 2009, מדיניות החיסונים בצה"ל מבוססת על הנחיות משרד הבריאות, סל הבריאות וכמובן הגדרות מבצעיות ופנים צבאיות בייעוץ מומחים.
בהיותו כפוף לחוק זכויות החולה התשנ"ו-1996 (המוזכר לעי"ל), צה"ל אינו מחייב פעולה רפואית שאינה מצילת חיים. אשר על כן, הצבא אינו מפעיל סנקציה כנגד חיילים המבקשים שלא להתחסן. חייל המבקש שלא להתחסן מופנה לתא חריגים, מגיע לרופא שמסביר לו את חשיבות קבלת החיסונים ומנסה להבין מהחייל מהי הסיבה לסירובו.
בשלב הבא נשלח החייל למדור אפידמיולוגיה ושם הוא מקבל יעוץ והסברים ממתמחה או ממומחה בבריאות הציבור. ייתכן שחייל המבקש להימנע מקבלת חיסונים יופנה לוועדה רפואית, אלא שוועדה זו עובדת עד שעות הצהריים בלבד, מה שעשוי לעכב את הליך החיול ביום נוסף.
בשלב הבא יתבקש החייל לחתום על טופס סירוב ומשם ימשיך בשרשרת החיול הרגילה. חייל שוויתר על החיסונים יקבל הנחיה לציין בפני כל איש סגל בעת פציעה או חום שאיננו מחוסן.
בנוסף יצוין בתיקו האישי של החייל כי סירב להתחסן, רישום בעל משמעות פרמקולוגית בלבד. חייל שהתחרט יכול בכל עת לפנות למרפאה ביחידתו לקבלת החיסונים.
למתגייסים שחשוב להם להישאר עם חבריהם, או חוששים מהשפעה על השיבוץ בשל עיכוב הליך החיול, מומלץ להגיע מצוידים בתדפיס הודעת דובר צה"ל בנושא. ידע מוקדם אודות החיסונים עצמם והסיבה להימנע מהם יכולה לקצר את הליך הבירור בנושא.
כמו כן אפשר להיוועץ עוד לפני הגיוס ברופא המשפחה או ברופא מומחה, ולהכין בשיתוף עמו מכתב וויתור על כל החיסונים או על חלקם.
אפשרות נוספת היא להקדים ולהתחסן עוד לפני הגיוס רק בחיסון שאותו מעוניינים לקבל, במידה ויש כזה, ולהגיע עם פנקס חיסונים או אישור רפואי המתעד את קבלת החיסון.
בכל מקרה, מספיק שהחייל יאמר כי בחר שלא להתחסן, ללא צורך בכל הסבר נוסף, על מנת שיכובד רצונו. לא תמיד החיילים במקום מודעים בעצמם לזכויות החייל ואף עלולים לחשוב שחלה חובת חיסונים. לפיכך, מומלץ להגיע מצויד בידע אודות זכויות החייל ובהודעת דובר צה"ל בנושא. אפשר שיופעלו לחצים מצד מפקדים או רופאים צבאיים, לרבות עיכוב בהליך החיול, אולם לבסוף יהיה עליהם לקבל ולכבד את בחירתו של החייל שלא להתחסן, אם כך בחר לעשות.
מידע מלא ומפורט על החיסונים הניתנים בגיוס לצה"ל
דלקת קרום המוח – החיסון אינו מצוי ברשימת החיסונים הניתנים בישראל דרך שגרה.
בין המרכיבים המצויים בחיסונים הניתנים עם הגיוס לצה"ל
- טטנוס-דיפתריה (Diftavax) – אלומיניום הידרוקסיד, יתכן שמכיל תימרוסל.
- דלקת קרום המוח(Mencevax ACWY) – סוכרוז, סודיום כלוריד, טרומתמול, עלול להכיל שאריות ביולוגיות.
- שפעת עונתית (Influvac) – פוטסיום דהידרוג'ן פוספט, דיסודיום פוספט דהידרט, סודיום כלוריד, פוטסיום כלוריד, קלציום כלוריד, מגנזיום כלוריד הקסהידרט, פורמלדהיד (פורמלין), סטיל-טרימתיל-אמוניום ברומיד, פוליסורבט 80 וג'נטמיצין (אנטיביוטיקה).
הסקירה מתבססת על נתוני החיסונים שניתנו בצה"ל בשנת 2019, היצרן וסוג החיסון יכולים להשתנות מעת לעת.
טיפים, ואיחולי דרך צלחה
למתחיילים המבקשים להימנע מקבלת חיסון מסוים, או כל החיסונים, מומלץ לא לנקוט בשיטות של "הבה ונתחכמה".
אם הסיבה לאי קבלת חיסון היא רפואית, הצטייד מראש באישורים הרפואיים המתאימים. כל מיני תירוצים, או סיפורים על אלרגיה ו/או רגישות לחיסון יגררו הליך בירור רפואי מלא, שבסופו תמצא את עצמך מחפש תירוץ אחר.
מאחר וזכותך לוותר על קבלת החיסונים, אין צורך להסתבך בתירוצים והסברים בלתי מבוססים, אלא פשוט להצהיר על בחירתך שלא להתחסן.