שאלות ותשובות

מערכת החיסון של תינוק אינה מפותחת כמו זה של פעוט או של אדם בוגר ומכאן שיש רצון לחשוף את התינוק למחוללי מחלות מוקדם ככל האפשר על מנת לגרום לאותה תגובה חיסונית, הנחשבת כמספקת הגנה מפני המחלה.

מערכת החיסון של התינוק מגיבה בייצור רמות נוגדנים נמוכות יותר למרבית החיסונים, בחודשי חייו הראשונים של התינוק.

המשמעות של אי חיסון היא שישנו סיכוי, לעיתים אפסי אך קיים, כי הילד/האדם הלא מחוסן ייחשף לגורם מחלה שיש כנגדו חיסון- ויחלה.

משרד הבריאות עוקב אחרי כ- 50 מחלות זיהומיות מדבקות פעילות (כלומר שישנם מקרי הדבקה באוכלוסייה) כאשר רק לכ- 10 מהן ישנו חיסון. על כל שאר 40 המחלות אשר משרד הבריאות עוקב אחריהן באדיקות, אין אנו שומעים בתקשורת ואין אנו שומעים על מגפות (למשל עשרות מקרי סלמונלה שמדווחים בשבוע מתוך מאות המדווחים בשנה או עשרות מקרים מדווחים של קדחת Q מתוך למעלה מ- 100 המדווחים בשנה, או קמפילובקטריוזיס שעומד על מאות מקרים בשבוע מתוך אלפי מקרים בשנה).

כמובן שישנן עוד מאות מחלות שילדים ומבוגרים עלולים להידבק בהן, מחלות מסוכנות או קלות, בעלות חומרה מתונה או חריפה- ואף אחד לא מפחד מהן פשוט כי לא מלמדים אותנו שיש לפחד ממשהו שאין לו חיסון.

כאשר מחליטים לא לחסן ההחלטה צריכה להיות מודעת, כלומר איך נדבקים בכל מחלה? מה קורה אם נדבקים, מה מופע המחלה? האם יש טיפול? האם החיסון יעיל במניעת המחלה ומהן הסיכונים בקבלת החיסון עצמו?

המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC) מציין באתר שלו כי הסיבה למספר מנות חיסון באותו הביקור נובעת מהרצון לחסוך להורים ביקורים נוספים לצורך חיסונים.

משרד הבריאות הישראלי, כלל לא מתייחס לשאלת מתן מספר מנות באותו ביקור.

החיסונים אשר ניתן לפצלם הם החיסון המחומש (DTaP-IPV-HIB) והחיסון המרובע (MMRV).

מחומש: החיסון ניתן בגילאי חודשיים, 4, 6 חודשים ומנת דחף בגיל שנה. החיסון מורכב מטטנוס, דיפתריה, שעלת, המופיליוס אינפלואנזה B ופוליו. ניתן לפצל את החיסון למרכיבים הבאים:

• טטנוס-דיפתריה (DT)
• טטנוס-דיפתריה-שעלת (DTaP)
• פוליו (IPV)
• המופיליוס אינפלואנזה B (HIB)

חיסון המחומש מכיל כמות גדולה יותר של חומרים נלווים מאשר בסך החיסונים המפוצלים.

מתן של חיסונים מפוצלים אינו פוגע ביעילותם ביחס למנה המכילה את כלל החיסונים יחד.

מרובע: החיסון ניתן בגיל שנה ובכיתה א'. החיסון מורכב מחצבת, אדמת, חזרת ואבעבועות רוח. ניתן לפצל את החיסון לחצבת-חזרת-אדמת (MMR) ואבעבועות רוח (V).

יותר תופעות לוואי דווחו לחיסון ה- MMRV מאשר ל- MMR.

היצרן אינו מתייחס למתן חיסונים נוספים בימים שאחרי או לפני קבלת החיסון. ההחלטה על תזמון מועדי חיסונים שונים (לדוגמא טטנוס-דיפתריה בביקור אחד ופוליו בביקור שני) וההפרש בין שני הביקורים, אינו מצוין ע"י שום גורם מקצועי ולא נבדק מעולם.

הורה המעוניין לתת חיסון אחד במועד אחד וחיסון אחר במועד אחר, יכול לרווח בין המועדים כראות עיניו.

היצרן של חיסונים אשר להם מספר מנות, מציין מהו זמן המינימום האפשרי בין מנה למנה אך אין זמן מקסימום. הפער בין מנה אחת לשנייה יכול להיות גדול יותר מאשר המלצת היצרן.