שאלות ותשובות

משרד הבריאות אינו משקיע כל מאמצים במעקב אחר תופעות לוואי מחיסונים וזיהוי פגיעות אפשריות מחיסונים בציבור הרחב.

בניגוד לניטור תופעות לוואי מתרופות, אשר נגיש לרופאים בצורה מקוונת, רופא אשר רוצה למלא דוח פגיעה מחיסון ימצא כי מדובר בטופס ידני, אותו יש להוריד מתוך תדריך החיסונים המכיל 226 עמודים ואין פירוט לאן יש לשלוח טופס זה.

למרות בקשות רבות, מעולם לא פרסם משרד הבריאות שום דו"ח המציג את פעילות הקרן לפיצוי נפגעי חיסונים או איסוף נתונים על נפגעי חיסונים.

נראה כי משרד הבריאות עושה כל שביכולותו על מנת שלא לעקוב אחר פגיעות מחיסונים, לא לעודד דיווח על פגיעות מחיסונים ולא לדווח על נפגעי החיסונים.

לצורך מענה על שאלה זו, יש לדעת כי בפיתוח תרופות יש צורך במתן תרופת דמה (פלסבו) לקבוצת הביקורת, תרופה אשר אינה מכילה חומרים בעלי פעילות ביולוגית, למול התרופה אותה רוצים לבדוק לבטיחות. כאשר משווים בין 2 הקבוצות האלו, משווים את מספר תופעות הלוואי שנרשמו בכל קבוצה וכך ניתן להעריך את מידת בטיחותו של המוצר הנבדק.

בחיסונים, חיסון הדמה הניתן לקבוצת הביקורת הוא לרוב חיסון אחר או שימוש בחומרים הנלווים של החיסון להוציא את הנגיף/חיידק/רעלן אשר חלקם ידועים כבעלי פעילות רעילה למערכות שונות בגוף, כלומר – אחראים לתופעות לוואי. למעשה, בדרך זו עוקפים מפתחי החיסונים את הצורך בביקורת אמיתית, כלומר בקבוצה המקבלת חיסון דמה אשר אינו מכיל חומרים פעילים.

למעשה, בשתי הקבוצות ישנם את אותם חומרים פעילים הגורמים לתופעות לוואי קשות ונראה למראית עין, כי היקף תופעות הלוואי בין הקבוצה אשר קיבלה את החיסון לבין קבוצת הביקורת- זהה. בכל המחקרים אשר בוצעו מעולם כחלק מתהליך קבלת אישור שיווק חיסונים חדשים, לא הייתה קבוצת ביקורת אשר קיבלה חיסון אשר אינו מכיל חומרים פעילים ולמעשה, אף חיסון לא נבדק מעולם לבטיחות לפי השיטה המדעית המקובלת.

מידע נוסף במאמר כיצד נבדק חיסון חדש.

המדע מדבר על תגובה מיידית (לרוב תגובה אלרגית), תגובה של מספר שעות (תגובה נוירולוגית או חיסונית) או מאוחרת (טווח של שנים). ישנה גם משמעות לנזק המצטבר של החיסונים הניתנים בגילאים שונים. כמו כן חלק מהחומרים הרעילים אינם מופרשים לגמרי מהגוף ומצטברים מחיסון לחיסון. לפיכך, התגובה יכולה להיות הדרגתית, או להופיע לאחר מנת חיסון "מכריעה" אחת.

עם זאת, הימים הראשונים בחיסונים מומתים או השבועות הראשונים בחיסונים מוחלשים שלאחר מתן חיסון הם תקופה מועדת במיוחד בה יש לשים לב לכל שינוי אצל התינוק או הילד.

בתדריך החיסונים של משרד הבריאות מפורטות הוראות כלליות להימנעות או דחיית מתן חיסון:

• מחלת חום חדה ו/או מחלה זיהומית חריפה – דחיית החיסון עד ההחלמה
• תגובה קודמת חמורה לאותו תרכיב, או לתרכיבים אחרים שהוכנו בצורה דומה (כגון תגובה אנפילקטית או נוירולוגית חמורה)
• רגישות-יתר מיידית מטיפוס אנפילקטי למרכיבי חומר החיסון. אין לתת תרכיב מסוים אם ידוע על תגובה מיידית אנפילקטית לאותו תרכיב או לאחד ממרכיביו. אין לתת תרכיבים אחרים המכילים אותו מרכיב אם ידוע שגרם לתגובה אנפילקטית בעבר.
• ליקויים חמורים במערכת החיסונית. יש להימנע ממתן תרכיבים חיים-מוחלשים אם ידוע על ליקויים אימונולוגיים קשים , מולדים או נרכשים (עקב מחלות ממאירות ו/או טיפול מדכא חסינות).
• הוראות נוספות ספציפיות לכל חיסון וחיסון – פירוט בתדריך החיסונים.