שאלות ותשובות

תוכנית החיסונים המומלצת ע”י משרד הבריאות

תכנית החיסונים בישראל היא בין המחמירות בעולם וכוללת מספר גבוה של חיסונים בהשוואה למדינות מפותחות אחרות.  בבדיקה שערכנו בשנת 2011 נמצא כי במדינות רבות באירופה מספר החיסונים בשנת חייו הראשונה של תינוק, נע בין 17 ל-21, ביפן עומד מספר זה על 14, לעומת 33 חיסונים הניתנים בישראל. בארה”ב, קנדה ואוסטרליה מספר החיסונים הכולל דומה לישראל, אם כי כולל חיסונים נגד מחלות נוספות המתוכננות להיכנס לשגרת החיסונים בישראל במהלך השנים הקרובות.

יש להניח שפער זה הצטמצם מעט בשנים האחרונות.

אין כל חובה חוקית המחייבת אדם לביצוע פעולה רפואית, לרבות חיסון (למעט החלטות מיוחדות במקרים קיצוניים) בניגוד לרצונו ועומדת בפניו הזכות לסרב בכל עת.

תחום החיסונים הינו תחום שנוי במחלוקת בכל העולם והשאלות על נחיצות התוכנית בכללותה, יעילותה ובטיחותה, ועד לתפקיד החיסונים בעליה החדה במחלות חדשות, הולכות וגוברות ונשארות ללא מענה מן הגופים האחראים על בריאות הציבור.

ביטוי למחלוקת הזו ניתן למצוא בין דפי המדע הרפואי, בהבדלי המדיניות הגדולים בין מדינות שונות, מפיהם ופרסומיהם של רופאים ומומחים מכאן ומכאן ומסקירת תפקיד החיסונים בהיסטוריה.

נוסף על כך, עיון בפרוטוקולים של ישיבות הוועדה המייעצת על מחלות זיהומיות וחיסונים בישראל, בדו”חות ביקורת על רשויות הבריאות בארה”ב, בספרות המדעית ובמסמכי ארגון הבריאות העולמי מראה שיש השפעה גדולה מאוד של בעלי עניין בקביעת מדיניות החיסונים, על איסוף מידע ובקרה על נפגעי החיסונים, פרסומים מדעיים וסיקור הנושא בתקשורת.

מסמך של ארגון הבריאות העולמי משנת 2013 קובע כי חיסונים הפכו להיות “מנוע הצמיחה של תעשיית התרופות” עם שיעור גידול של פי שתיים בהשוואה לגידול בהכנסות מתרופות אחרות, שיעור גידול של פי 4 בהכנסות משנת 2000 (5 מיליארד דולר) לשנת 2013 (24 מיליארד דולר) וצפי גידול שוק למחזור הכנסות של 100 מיליארד דולר עד שנת 2025 [1]WHO, Global Vaccine Market Features and Trends, Miloud Kaddar, 2013.

היות והאחריות הבלעדית להשלכות של פגיעת חיסונים היא על האדם המחוסן (או האפוטרופוס החוקי במקרה של ילדים), אשר כוללת, מלבד שיברון לב, גם אחריות כלכלית כבדה מאד, כאשר המערכת בישראל מפנה עורף בצורה ברורה לנפגעי חיסונים קלים וקשים כאחד, על האדם הפרטי להבין את המשמעות של מתן חיסון כמו מתן של אי חיסון עבור עצמו וילדיו ולקבל החלטה מושכלת מתוך ידע ולא מתוך פחד או חוסר ידיעה. 

משרד הבריאות מפעיל שירות הנקרא “קול הבריאות” אליו ניתן לפנות, כמו גם ללשכות הבריאות המחוזיות באזור המגורים. מידע נוסף ניתן למצוא באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובאתרים נוספים המתוחזקים ע”י רופאים ובתי חולים מסוימים.

משרד הבריאות ורשויות הבריאות העולמיות מקדשות את תוכנית החיסונים בפרט וחיסונים בכלל ומתייחסות לנושא כאל נושא שאין בו מחלוקת בכל ההצהרות לציבור. הרציונל למדיניות זו היא החשש הכבד שיש לרשויות הבריאות כי הציבור יאבד את האמון בתוכנית החיסונים עם כל פרסום שלילי בנושא וכתוצאה מכך יפגע מעמד החיסונים.

רופאים לומדים מעט מאד על חיסונים במהלך לימודי הרפואה שלהם. עיקר המידע אודות תכנית החיסונים מגיע אליהם באמצעות פרסומי משרד הבריאות. על מנת להגן על מעמד החיסונים בכל מחיר, משרד הבריאות אינו משתף את כלל ציבור הרופאים בכל המידע העולה מפרסומי היצרנים ובספרות המדעית.

למרות זאת, בישראל וברחבי העולם ישנם יותר ויותר רופאים הבוחרים ללמוד בעצמם לעומק על החיסונים וחלקם יוצא בגלוי ומדבר על הבעייתיות אשר בחיסונים. בישראל, משרד הבריאות שם לעצמו למטרה להעמיד לשימוע ואף לשלול את רישיונם של רופאים היוצאים כנגד העמדה המוצהרת של משרד הבריאות בנושא חיסונים. בשל הרדיפה של רופאים אלו, הם נמנעים מלהביע את קולם בפומבי.

שיעורי ההתחסנות הנמוכים של עובדי מערכת הבריאות כנגד חיסוני השפעת עשויים להעיד על מידת הביקורת שיש לרופאים ואחיות רבים כנגד המלצות משרד הבריאות.

מקורות מידע[+]